לוי נ' לוי

החלטה

זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (סגן הנשיא השופט י. וגנר) מיום 9.1.11 בבקשה לרשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה אז) מירב קלמפנר – נבון מימים 12.4.10 ו- 25.4.10. המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר תשובת המשיב, קבעתי את הבקשה לדיון בעל פה. יכולתי לתת החלטתי לפי הטיעונים שבפני, אבל סברתי שכדאי לנסות להציע לצדדים פשרה. בעת הדיון, הצעתי לצדדים פשרה והיא לא התקבלה.

לבקשת ב"כ המשיב, נדחה הדיון ליום 15.3.11 שעה 8.30. דחיתי את בקשת המבקש לדחות את שעת הדיון, בין היתר מן הטעם שבשעה 9.00 היה עלי להתחיל בשמיעת ראיות בתיק אחר וכך כל היום. ב"כ המבקש הגיע באיחור קל. התחלתי בדיון בשעה 8.45, והתחלתי לכתוב החלטה בהעדרו של ב"כ המשיב. בעוד אני מכתיב את החלטתי, הגיע ב"כ המשיב בשעה 8.55, וטען שסבר שהדיון נדחה לשעה 9.00. כאשר ביקשתי שיראה לי את הבסיס לסברה זו, עיין בהחלטה על דחיית הבקשה לדחיית שעת הדיון, ואמר שטעה וחשב שהשעה 9.00 שננקבה בהחלטה היא שעת הדיון, והתנצל על כך. על כן, המשכתי לשמוע את הבקשה לגופה. כשקיבלתי את הפרוטוקול לידי, נוכחתי שבטעות השתילה הקלדנית את חתימתי בסוף ההחלטה שלא סיימתי עדיין לתת. לפיכך, אני מתקן את הפרוטוקול ומוחק את שורות 17-21 בעמ' 2 לפרוטוקול. ההחלטה לא נחתמה ולכן לא ניתנה. כפי שקבעתי בסוף ההחלטה, ההחלטה תשלח לצדדים, וזו ההחלטה אותה אני נותן כעת. הוצאות לחובת המשיב בשל איחורו שלא היה מוצדק, יחושבו בהוצאות הבקשה.

זו בקשת רשות ערעור על החלטה בערעור שהוגש לבית המשפט בפני דן יחיד על החלטה של רשם ההוצאה לפועל. על כן, זהו גלגול שלישי של התיק (וראה: רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited ואח' נ' Albany ark Limited  (לא פורסם), רע"א 376/07 גולדברג נ' רובנר (לא פורסם)). בקשת רשות הערעור מבוססת כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואינה מעוררת שאלה בעלת השלכה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מתחום הבקשהן מצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 1982)).

אני דוחה את טענת המבקש, כאילו לבית המשפט בחיפה אין סמכות ענינית לדון בבקשה לרשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ובבקשת רשות ערעור על ההחלטה בערעור, אלא לבית משפט אחר, משום שבינתיים נפתח תיק הוצאה לפועל במקום אחר בעקבות החלטת רשמת ההוצאה לפועל בחיפה. הסמכות הענינית נתונה רק לבתי המשפט בחיפה, לפי שרשרת הערעורים, ולתיק ההוצל"פ שנפתח במקום אחר, יש קיום רק אם החלטת רשמת ההוצאה לפועל עומדת על מכונה.

בהחלטת בית המשפט קמא יש היבט עקרוני אחד שיש לעסוק בו, והוא נימוקו של בית המשפט, כאילו מדובר ב"ענין שבפרוצדורה", במשמעות של "הוראת תקנות שאין לאכוף אותה". ספק אם ניתן להבדיל בין "ענין שבפרוצדורה" ל"ענין שבמהות". הזכות לבקש ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, היא זכות מהותית ועקרונית, ולא ניתן לממש זכות עקרונית ומהותית בלי להגדירה, הגדרה שהיא חלק מהזכות. אם נקבע שיש להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד תוך יומיים, 7 ימים, 30 יום, או מתי שירצו, זו הגדרת הזכות. אם מבקשים להאריך את המועד נקבע בחיקוק, יש להגיש בקשה, ולטעון ולהוכיח טעם מיוחד לכך. התקנות מאפשרות הארכות מועד במידת הצורך, לפי הכללים שנקבעו בדין. אין לאף בית משפט, כולל בית משפט השלום, רשות לומר שהוא מתעלם מהמועדים או מכל כלל אחר בתקנות, משום שמדובר ב"ענין שבפרוצדורה". יתר על כן, אי אכיפת התקנות פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, שכן יש מתדיינים שיסברו בטעות שיש להתאמץ ולעמוד בכללים, ויש מתדיינים שיבינו שלא צריך לעמוד בכללים, משום שבית המשפט יסבור בדיעבד שזה ענין שבפרוצדורה שאין לאוכפו. ואולם, הגם שיש היבט עקרוני בנימוק זה של בית המשפט, שיש לתקנו, אין להחלטת בית המשפט קמא כל השלכה עקרונית מעבר לנסיבות התיק הספציפי, בין היתר משום שהבקשה לביטול ההחלטה מיום 4.2.10 נכללה בהודעה שהגיש המשיב ביום 17.2.10, יומיים לאחר שקיבל את ההחלטה, והיא כללה חשבון נגדי כמצוות בית המשפט. על כן, אין מקום להתיר ערעור שני בבקשה זו.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 3,480 ₪.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: