לוי נ' לביא

פסק דין

1. בחודש ספטמבר 2008 הזמין התובע מאת "אלום חייל מיקי לביא" עבודות אלומיניום לביתו. במהלך חודש ספטמבר 2011 אחד התריסים לא עלה ונשאר תקוע ובעקבות כך, פנה התובע אל הנתבע וביקש ממנו לתקן את התקלה במסגרת האחריות שניתנה לו.

הנתבע טען שעל המנוע יש אחריות ספק אך הוא מעוניין בתשלום עבור העבודה, שאינה כלולה באחריות.

תשובה זו לא סיפקה את התובע ולכן, פנה התובע אל הנתבע באמצעות עורך דין ובהמשך לכך, היות והנתבע לא נענה למכתבים, פנה התובע אל נציג חב' "אלומור", שהיא חברת אלומיניום ונציג מטעמה הגיע לבדוק את התקלה ואז הוברר שהנתבע התקין מנוע לא תואם את משקל התריס וגודלו ומכאן מהות התקלה.

לאחר ממצא זה, שוב פנה התובע אל הנתבע, אך הנתבע התעלם והתחמק בתשובות חלקלקות מאחריות.

בסוף חודש פברואר 2012, לאחר אין ספור פניות, נאלץ התובע לתקן את התריס על חשבונו ובתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבע החזר הסך של 1,508 ₪ עבור תיקון התריס, החלפתו ושדרוג המנוע וכן סכום נוסף של 1,508 ₪ עבור 2 תריסים נוספים וגם הוסיף סכום נוסף של 2,000 ₪ הוצאות עו"ד וביטול זמן ובסה"כ 6,524 ₪.

2. הנתבע הגיש כתב הגנה, בו מבקש הוא לדחות את תביעת התובע, בהיותה מופרכת – תביעה אשר הוגשה מטעמי נקמנות ובנוסף לכך, מוסיף הנתבע הטענות העיקריות הבאות:

א. הנתבע מאשר ביצוע עבודות אלומיניום בבית התובע, ומאשר שאכן בשלהי שנת 2011 הודיע התובע לנתבע, שאחד התריסים התקלקל. בעת שהנתבע הודיע לתובע, שאת המנוע ניתן להחליף במסגרת האחריות, אך השירות כרוך בתשלום, התרעם התובע ותבע מהנתבע לספק שירות בחינם.

ב. הנתבע מכחיש טענות התובע, שלא ניתנה תגובה למכתבי עורך דינו ובכתב ההגנה, מפרט הנתבע חלק מנוסח התשובות שניתנו לתובע באמצעות בא כוחו.

הנתבע גם אישר פניות נוספות של התובע אליו, אך גם ציין את התשובות שנשלחו לתובע על פניות אלה.

ג. הנתבע מכחיש הטענה, שהמנוע שהותקן לא התאים לאותם תריסים וקובע, שהמנוע הוא המנוע המתאים ובכתב ההגנה מסביר הנתבע, מדוע – לדעתו- מתאים המנוע אותו התקין הנתבע בתריסים החשמליים.

כמו כן, מכחיש הנתבע את גובה הנזקים הנטענים על ידי התובע.

3. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, כפי שטענות אלו באו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ולאחר שבחנתי את המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, החלטתי לקבל את תביעת התובע בחלקה בלבד – זאת מהנימוקים הבאים:

א. אין חולק בין הצדדים, שאכן בשנת 2008 ביצע הנתבע עבור התובע עבודות אלומיניום שכללו התקנת מספר חלונות ובכללם חלונות בעלי תריסים חשמליים ובגמר העבודות נמסרה לתובע תעודת אחריות למשך 5 שנים מטעם חברת "סיסא אוטומציה ביתית בע"מ".

אין גם מחלוקת בין הצדדים, שבעת שהנתבע הוזמן לתקן אחד התריסים, הודיע הנתבע לתובע, שהמנוע מצוי תחת אחריות ואין בעיה להחליפו, אך השירות כרוך בתשלום.

ב. א) אני מקבל את טענת התובע, שהייתה תקלה במנוע ואין להוציא מכלל אפשרות שהיה צורך להחליפו. אינני מקבל את טענת התובע, שהנתבע סירב לבוא ולתקן, כפי שהעיד בבית המשפט (עמ' 1 לפ',ש' 16), שכן התובע ציין בכתב התביעה שהנתבע לא סירב להחליף המנוע במסגרת האחריות, אלא טענת התובע –שעליה סומך הוא את תביעתו בתיק זה היא:"במהלך חודש ספטמבר 2011 אחד התריסים לא עלה ונשאר תקוע. פניתי טלפונית לנתבע וביקשתי לתקן את התקלה במסגרת האחריות שניתנה לי. הנתבע טען שעל המנוע יש אחריות ספק, אך מעוניין בתשלום עבור העבודה אשר לטענתו אינה כלולה באחריות שלה הוא התחייב." בהמשך כותב התובע בכתב התביעה:"לאחר ותשובתו של הנתבע לא סיפקה אותי, פניתי לייעוץ אצל עו"ד..." (ראה טענות אלו שהועלו בכתב התביעה, ההדגשות שלי-ג.ב.).

ב) מהאמור לעיל עולה באופן מפורש, שהנתבע לא סירב להחליף את המנוע, אך מה שלא היה מקובל ומה שלא סיפק את התובע היא תשובת הנתבע, שעבור העבודה יהיה על התובע לשלם.

בית המשפט אינו יכול לדעת – משום שלא הוכח- האם בעת שפנה התובע אל עורך דינו ובעת שעורך דינו כתב את המכתבים שכתב ובעקבות כך אף הגיש התובע את תביעתו, הציג התובע בפני עורך הדין את תעודת האחריות.

נראה לבית המשפט, שאם היה פונה התובע אל עורך הדין עם תעודת האחריות ועוה"ד היה קורא את נוסח כתב האחריות, אין ספק שהיה מייעץ לתובע להסכים להחלפת המנוע ולשלם עבור השירות ואז בוודאי שתביעה זו הייתה נמנעת וגם היה נמנע בזבוז זמנו של התובע, של הנתבע ושל בית המשפט.

ג) התובע ציין בכתב התביעה, שעל גבי החשבונית (נספח א' לכתב התביעה):"מצוין במפורש בכתב ידו של הנתבע אחריות לחמש שנים עבור כל העבודה" (ראה בנוסח כתב התביעה). גם בעדותו בבית המשפט חזר התובע על טענה זו (עמ' 1 לפ',ש' 12- 13), אך עם כל הכבוד לתובע, לא נאמר באותה חשבונית, שהאחריות לחמש שנים היא עבור כל העבודה, אלא נאמר שם: "אני נותן...אחריות של 5 שנים- 60 חודשים", הא ותו לא.