לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

בהחלטתי מיום 14.4.10 קבעתי שיש הפרש בין הכנסות החייב ואימו לבין הוצאותיהם, ולכן יש לשקול את הגדלת התשלום החודשי העומד על סך 100 ₪. ניתנה אפשרות לחייב להגיב בנושא זה, ולפי תגובתו עולה שההוצאות גדלו לאחר החלטתי, ועתה הן בסכומים זהים בכל חודש, גבוהים יותר מההכנסות ונקובים בסכומים עגולים. איני מאמין לדוחות המוגשים מטעם החייב. איני מאמין שלאורך חודשים, בהעדר הכנסה נוספת, מוציאים החייב ואימו יותר מאשר הכנסותיהם. איני מאמין שבכל חודש, יהא אשר יהא אורכו והחגים שבו, מוציאים בדיוק אותם סכומים. איני מאמין שרוב ההוצאות הן בסכומים עגולים – במציאות זה קורה רק ב- 1/100 מהמקרים. המסקנה היא שסכומי ההוצאות נופחו כדי שלא יהיה הפרש בין ההכנסות להוצאות. אני דוחה גם את ההשקפה של ב"כ החייב, כאילו יש לראות את החייב כמי שמסר את קיצבתו לאימו עבור מגוריו ומחייתו ולא לדקדק עימו במתן דיווח על הוצאותיו. כעולה מהמסמכים הרפואיים, החייב מאורגן במחשבותיו ובהתנהגותו, ומסוגל לנהל את עניניו. העובדה שהוא חולה נפש אינה אומרת שהוא אינו מסוגל לדאוג לעניניו. קראתי גם את מכתבה של אימו של החייב אלי, ואין בו כדי לשנות את המסקנה. אימו טוענת בין היתר שמכיוון שהבית ישן יש בו בלאי לרהיטים ולצנרת. אין הצהרה על תשלומים עקב בלאי לרהיטים, ואיני מקבל את הטענה שהפירוט הוא רק חלק מההוצאות. איש לא מנע לפרט את כל ההוצאות, ולצרף מסמכים מאמתים על כך. לא ניתן כל הסבר להוצאה קבועה על הלבשה ו- 300 ₪ לנסיעות לשני אנשים שאינם עובדים. לפיכך, על פי ההכנסות וההוצאות הסבירות, אני מגדיל את התשלום החודשי המוטל על החייב לסך 250 ₪ החל מיום 1.8.10.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"ע, 05 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: