לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה ואח'

החלטה

ביום 14.4.10 דחיתי את בקשת החייב להפטר, הן משום שמשך שנים רבות לא דיווח החייב על הכנסותיו והוצאותיו ללא הצדקה ממשית, הן עקב העובדה שהחייב לא מסר פרטים מלאים על האנשים שגרמו להסתבכותו הכלכלית, והן עקב העובדה שלמרות החלטה קודמת מ- 2006 ולמרות שלא הוכחה כל מניעה של החייב לעבוד, הוא לא הוכיח שהוא ממצה את פוטנציאל השתכרותו.

ביום 9.12.10 הוגשה בקשת החייב להפטר ובה נטען שהחייב הוכר כנכה 100% על ידי המל"ל ונזקק באופן קבוע לתרופות פסיכיאטריות, נטען, כי בשל מצבו האישי ונכותו הנפשית הוא אינו מצליח להשתלב במעגל עבודה. הוא הציע תשלום שנאסף מקרוביו בסך 10,000 ₪ המגלמים 40 תשלומים. לפיכך, בהעדר תועלת לנושים, ביקש החייב הפטר מחובותיו. הנאמן התנגד לבקשה וטען שאין בהצעה כדי לשנות ממסקנות בית המשפט שהחייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, וממסקנות החלטה נוספת, כי הדוחות שהגיש החייב אינם נכונים. גם הנושה ש. שסטוביץ בע"מ התנגדה לבקשה, וכך גם הנושה סלימאן נזיה.

לפי תסקיר הכונ"ר, שהשאיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, לאור העובדה שהחייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, לא הגיש החייב את דוחותיו מאז נובמבר 2010. בדיון בפני טען החייב שהגיש את כל הדוחות. בקשתי לברר זאת, ולפי הודעת הכונ"ר, אכן ביום 27.4.11, 4 ימים לפני הדיון, הוגשו הדוחות החסרים ל- 4 חודשים. על פי הדין, אי הגשת דוחות, והגשתם כולם במרוכז 4 ימים לפני הדיון, אינם קיום בתום לב של הוראות פשיטת הרגל, ועל כן, דין הבקשה להפטר להידחות (ע"א 6021/06 פיגון נ' הכונס הרשמי).

למרות זאת, אשקול גם את השיקולים האחרים. ב"כ החייב טען שלחייב נכות של 40% עם 75% אבדן כושר עבודה. יש לשמוח על השיפור במצבו של החייב לעומת הנטען בבקשה, אלא שהנטען בבקשה לא היה נכון. לבקשה צורף אישור ביטוח לאומי לפיו נכות של החייב היא 40% ודרגת אי הכושר היא 75%, המזכה בתשלום של 100% קצבה. בנסיבות אלה, לא היה מן הראוי לטעון בבקשה שהחייב הוכר כנכה 100%.

העובדה שהחייב הוא חולה נפש אינה אומרת שהוא אינו מסוגל לעבוד. חולי נפש אינם יוצאים ממעגל העבודה, אלא אם יש מניעה לעבודתם. גם ב"כ החייב עצמו טען שאם יקבל החייב הפטר טובת הציבור תצא נשכרת, כי החייב יתחיל סוף סוף לעבוד. כלומר, כל עוד הוא חייב לנושיו וצריך להחזיר להם כספים, הוא לא יעבוד. מזמן שיופטר מחובותיו, יוכל להתחיל לעבוד. המניעה לעבוד היא העובדה שיש לחייב חובות. זה היפוך של הדברים. המצב הוא, שכל עוד החייב חייב לנושיו, עליו לעבוד. מזמן שאינו חייב לנושיו, הוא לא ידרש לעבוד, אלא לצורך קיומו. גם מדברי אמו של החייב עלה שלאחרונה סוף סוף החל החייב בשיקום, שהוא גם נסיון לשלבו מחדש בשוק העבודה. אני מבין מכך, שלא רק שמחלת הנפש של החייב אינה מפריעה לו לעבוד, אלא שעבודתו של החייב עשויה לעזור לחייב בהתמודדותו עם מחלת הנפש שלו.

בנסיבות אלה, עלי לקבוע שחל שיפור מסויים במעשיו של החייב – הוא מגיש דוחות באיחור רב, לעומת המצב הקודם שבו לא הגיש דוחות כלל, אבל זה לא מספיק. החייב עדיין לא מסר פרטים מלאים על הגורמים להסתבכותו, ואינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו.

לפיכך, אני דוחה את בקשת החייב להפטר.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"א, 08 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: