לוי נ' יותם ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20462-01-10
18.4.2013
בפני :
יובל גזית

- נגד -
:
שלמה לוי
:
1. ויקטור יותם
2. הראל חברה לביטוח

פסק-דין

פסק דין

1. התביעה הינה תביעת נזיקין שהגיש התובע מר שלמה לוי, כנגד הנתבעים.

2. התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף ובהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

3. התובע הינו יליד 22/03/43, נהג משאית במחלקת תברואה בעיריית ת"א בעיסוקו. בעת התאונה היה התובע בן 64, ועתה הינו בן 70 שנים.

4. הנתבע 1 במועד הרלוונטי לתביעה נהג ברכב מס' רישוי 71-665-59, הנתבעת 2 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

5. ביום 27/05/08 בהיותו הולך רגל ברחוב עלית הנוער בגבעתיים נפגע התובע בתאונת דרכים ע"י הרכב הנ"ל.

6. כתוצאה מן התאונה נפגע התובע באזורי גוף שונים, בעיקר בראשו, בכתפיו, ובמרפק יד שמאל. התובע הובהל לבי"ח שיבא תל השומר, שם אובחנו אצלו בין היתר קרעים בגידים בכתף ימין ובכתף שמאל. התובע אושפז לצורך ניתוח לתיקון הקרע בגיד כתף ימין ביום 14/06/09, אך בסופו של יום הוחלט בהתייעצות קרדיולוג על ביטול הניתוח. לטענת התובע, כתוצאה מן התאונה הפך מאדם יצרני ועמל לאדם מוגבל בתפקודו, שאינו מסוגל לעבוד ותלוי בעזרת הזולת.

7. הנתבע 2 מודה בכיסוי הביטוחי עפ"י החוק. הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק.

הנכות הרפואית:

8. התובע נבדק ע"י אורטופד מומחה בכירורגיה של הכתף, ד"ר מ. פריטש (פרי), אשר קבע כי כתף ימין אכן נפגעה בתאונה דנן. לאור צילום MRI קיים קרע מלא של גיד הסופרספינטוס וקרע שלם של גיד האינפרספינטוס, עם אטרופיה ושינויים שומניים בשריר הסופרספינטוס והאינפרספינטוס. המומחה ציין כי הפגיעות הנ"ל מקנות נכות רפואית בשיעור של 20% לפי סעיף מותאים 42 (1) ב2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעות דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956. עם זאת ציין המומחה כי נוכח ממצא רנטגני מיום 02/09/08 סביר להניח כי כבר עובר לתאונה היה קיים קרע בגיד הסופרספינטוס במידה זו או אחרת, ובעקבות התאונה חלה הרחבת הקרע, לכן יש מקום להפחית 5% מאחוזי הנכות הנ"ל. המומחה אם כן העמיד את הנכות בגין החבלה בכתף ימין על 15% לפי סעיף מותאם 42 (1) ב2 לתקנות.

באשר לכתף שמאל ציין המומחה כי לא נותרה לתובע נכות בכתף זו כתוצאה מן התאונה. המומחה הסביר כי הבדיקות מראות אמנם קרע מלא ברוחב 2 ס"מ, אך נוכח העובדה כי התובע סבל בעבר מפגיעה בכתף שמאל בעקבות תאונה קודמת, ונוכח דבריו כי הכאבים החלו רק שבועיים לאחר התאונה, אין מנוס מן המסקנה כי הנכות בשיעור 10% המוערכת על ידו בכתף זו אינה תוצאה של התאונה דנן.

עוד ציין המומחה באשר לתלונות התובע בנוגע לפגיעה בכף רגלו השמאלית כי התובע עבר ניתוח אלקטיבי לתיקון דפורמציה בכף רגלו שאינה קשורה לתאונה, אלא מתפתחת עם השנים (ממצא הקיים גם ברגל ימין). אי לכך הרגישות ברגל אינה קשורה לתאונה, ולא נותרה לתובע כל נכות צמיתה בכף רגל שמאל כתוצאה מהתאונה דנן.

9. לאחר שבחקירתו של התובע התגלה כי לא עמדו בפני המומחה נתונים על אודות חבלה בכתף ימין אותה ספג התובע בתאונת הדרכים הקודמת בשנת 1999, שיגרו הנתבעים למומחה שאלות הבהרה בנוגע לאפשרות הפחתת שיעור הנכות הרפואית בכתף ימין לאור הממצאים החדשים.

10. בתשובת המומחה לשאלות הבהרה ציין המומחה כי אכן יש מקום להפחתת הנכות הרפואית שנקבעה על ידו. המומחה הסביר כי בהתאם לממצאים הנוספים שהומצאו לו סביר להניח שעוד לפני התאונה דנן סבל התובע מקרע מלא של גיד הסופרספינטוס (בדומה לכתף השמאלית), וזאת בשים לב כי הקרע נוצר כבר בשנת 1999 ונוכח העובדה כי עם הזמן קיימת נטייה להגדלה של הקרע. לכן יש להפחית מנכותו 10% ולא 5% כמצוין בחוות דעתו.

עוד ציין המומחה בשאלות ההבהרה כי הקרעים שאובחנו אצל התובע אינם גורמים בד"כ להגבלה משמעותית בתנועה, והמטופלים מפתחים בתגובה תנועות "טריקיות" בתנועה. עם זאת לעיתים הקרעים מלווים בחולשה בכאבים.

11. התובע חלק אף הוא על קביעת המומחה, וטען כי הקרע בכתף נבע מהרחבת קרע קיים, ולכן הנכות הרפואית הממשית הינה 20%. במקרה דנן, חרף טענות התובע, המומחה הרפואי לא נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו, ואף לא הוצגו לבית המשפט שאלות הבהרה למומחה ע"י התובע. יתרה מזאת אין צורך אף לדון בשאלה האם המקרה דנן נופל בגדר עיקרון הגולגולת הדקה כטענת התובע או שמא מהווה החמרת מצב קיים, שכן המומחה הסביר בתשובותיו לשאלת ההבהרה מטעם הנתבעים כי לאור הממצאים משנת 1999 הרי שלתובע היה קרע מלא עובר לתאונה. מכאן שלא התאונה היא שהרחיבה קרע שהיה קיים במידה זו או אחרת, כך שהאמור בחוות דעתו לא נסתר.

12. המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת, מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.

13. בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20/11/06):

"למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>