לוי נ' זיואגי ואח'

החלטה

1. בפני בקשת התובע להפוך נטל הבאת הראיות וכן בקשה לפיצול הדיון כך שבשלב הראשון תידון שאלת החבות בלבד.

2.הנתבעים מתנגדים לבקשה.

3.המדובר בתביעה בגין לשון הרע המבוססת על חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה -1965 (להלן: "החוק").

4.לאחר שבחנתי הבקשה, התגובה והתשובה, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות כפי שיפורט להלן.

5.בבוא בית המשפט לבדוק אם יש להפוך את נטל הבאת הראיות, בוחן בית המשפט את כתבי הטענות עצמם. יאמר, כי בית המשפט אינו בודק בשלב זה אם האמור בכתבי הטענות נכון או לא אלא יש לבדוק, אם מקריאת כתב ההגנה עצמו עולה כי מדובר בטענה של "הודאה והדחה".

6.בתביעה בגין הוצאת לשון הרע מוטל על התובע נטל משולש: להוכיח את תוכן הפרסום, להוכיח כי התוכן אמנם פורסם כהגדרתו בחוק ולהוכיח כי התוכן מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק.

7.מעיון בכתב ההגנה המתוקן עולה, כי הנתבעים אינם מודים שהפרסום מהווה לשון הרע וקיימת הכחשה כי מדובר ב- "לשון הרע" כמשמעותו בחוק.

נוכח נטל ההוכחה החל על התובע, סבורני כי לא די בכך שהנתבעים או מי מהם הודו בעצם כתיבת הדברים הנזכרים ע"י התובע שכן הודאת הנתבעים את דבר הפרסום מקיימת רק את אחד היסודות ואין היא מספקת לצורך היפוך נטל הבאת הראיות.

בהקשר זה, הנתבעים לא הודו אפוא בכל העובדות המקימות את עילת התביעה ומשכך חל על התובע הנטל להוכחת כל טענותיו. ראה ע"א 777/80 קלרה שרייבר נ' מרגוט שטרן, פד"י לח(2) 143, 146.

8.לאור כל האמור, דין הבקשה להפוך נטל הבאת הראיות להידחות.

9.זאת ועוד, במקרה שבפני אף לא מצאתי להורות על פיצול הדיון שכן לא מצאתי כי שאלת החבות מנותקת משאלת הנזק וכי פיצול הדיון יהיה יעיל בנסיבות העניין.

10.לאור האמור, אף הבקשה לפיצול הדיון נדחית.

11.התובע יישא בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪ אשר ישולמו ע"י התובע לנתבעים תוך 30 יום.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ד, 12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: