לוי נ' ואקנין

פסק דין

בפני תביעת התובע על סך 29,000 ₪ אשר לטענתו שולמו לנתבעת, בין אם בתשלום מזומן ובין אם ברכישת מוצרים שונים עבורה, וזאת במשך תקופה של כששה חודשים, ואשר לטענת התובע, שולמו כהלוואה אשר על הנתבעת להשיב לו. התובע ציין כי הנתבעת התחייבה להשיב לו את מלוא הסכומים לכשתקבל את הפיצויים בעקבות פיטוריה ממקום עבודתה. במהלך הדיון בפני הציג התובע רשימה שערך של מלוא התשלומים הנטענים על ידו וזאת ללא שצורפו כל אסמכתאות לגביהם.

הנתבעת אינה מכחישה כי התובע שילם לה סכומים שונים ורכש עבורה מוצרים שונים אולם לטענתה, מעבר לכך שהסכומים הנתבעים מופרזים ביותר והיא מכחישה חלק ניכר מהפריטים שכלולים ברשימה שהציג התובע, הרי שמדובר בתשלומים שביצע התובע מרצונו הטוב וכעזרה לנתבעת בשל מצוקתה הכלכלית באותה עת, לאור יחסי המשפחה הקרובים והטובים ששררו, ולפיכך לא חלה עליה כל חובה להשיב תשלומים אלו לתובע.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי במהלך כל התקופה מעולם לא ביקש ממנה התובע כי תחזיר לו סכום כלשהו ורק בתום התקופה ומשיחסיהם עלו על שרטון, הגיש תביעה זו אשר לטענתה קדמו לה פניות מטרידות מצידו של התובע אשר בגינן אף פנתה למשטרה.

במהלך הדיון הציגה בפני הנתבעת מכתב שכתב לה התובע ואשר מהאמור בו ניתן להסיק כי נמסר לידיה במהלך חודש אפריל 2010 (זאת עולה מהעובדה כי ככל הנראה המכתב נכתב לאחר שהנתבעת ארחה את כל בני המשפחה לסדר פסח, תוך שהתובע מממן את מלוא העלות של הארוחה) ואשר ממנו עולה כי התובע נתן לנתבעת באותו מועד מתנה (אשר טיבה לא ברור) וכי בכוונתו להמשיך ולתת לה מתנות בשל רגשותיו כלפיה. התובע לא הכחיש כי כתב את המכתב, אולם טען כי אין בו כדי להעיד אלא על הערכתו הרבה כלפיה וכלפי האירוח היפה של המשפחה.

לאחר שמיעת שני הצדדים בפני ולאור נוסח המכתב אשר אינו משתמע לשתי פנים (ומטעמי צנעת הפרט לא אחזור על האמור בו), שוכנעתי, כטענת הנתבעת, כי את מלוא התשלומים והרכישות שביצע עבורה התובע במהלך אותה תקופה, הוא עשה מרצונו הטוב וכמתנה לנתבעת, בין אם בשל מצבה הכלכלי הדחוק ובין אם בשל רגשותיו כלפיה, ורק משיחסיהם עלו על שרטון כאמור, הוגשה תביעה זו, בין היתר על רקע כעסו של התובע כי הנתבעת פנתה לאשתו וככל הנראה אף הציגה בפניה את המכתב שכתב לה.

על אף ששוכנעתי כי התובע שילם לנתבעת ועבורה סכומים ניכרים (אם כי אציין כי אין בפני ראיות ביחס למלוא הסכום הנטען ואף לא ביחס למירב הסכום) הרי שלא שוכנעתי בטענת התובע כי מדובר היה בהלוואה אלא שהיה מדובר במתנה של התובע לנתבעת אשר באותה עת לא נדרשה על ידו להשיב סכום כלשהו, ולא היתה לה כל סיבה להבין, מהתנהגות התובע, אחרת.

צר לי כי היחסים בין הצדדים, שהם בני משפחה, עלו על שרטון, אולם אין בכך כדי להפוך סכומים שניתנו כמתנה להלוואה שיש להחזירה כטענת התובע.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה, אולם בנסיבות העניין ובהתחשב ביחסי המשפחה הקרובים, אין צו להוצאות.

המזכירות תסרוק לתיק בית המשפט את מלוא המסמכים שהוצגו על ידי הצדדים במהלך הדיון בפני.

ככל שברצון הנתבעת לקבל חזרה לידיה את המסמכים שהציגה במהלך הדיון, היא תוכל לעשות כן בתוך 15 יום. לאחר מכן אין מחויבות של המזכירות לשמור את המסמכים.

ניתן היום, ט' חשון תשע"ב, 06 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: