לוי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 24.12.12, אשר העניקה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1969 (להלן:"תקנות הנכים"), וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) (א) לתקנות הנכים, וקבעה כי לא חלה החמרה בדרגת הנכות היציבה של המערערת (להלן: "הועדה").

רקע עובדתי

2.המערערת הוכרה כנפגעת פעולת איבה בגין פגיעה מיום 23.11.06.

3.ועדה רפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 11.10.10 העניקה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 35 (4) (ב) לתקנות הנכים, וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) לתקנות הנכים.

4.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.10.10 הגישה המערערת ערעור, אשר נדון בתיק ב.ל. 5963-05-11, ואשר נסוב על החלטת הוועדה להעניק למערערת נכות בשיעור 5% בגין הפגיעה בקרסול.

5.הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכוח פסק הדין בתיק ב"ל 5963-05-11 מיום 10.10.12 (להלן: "פסק הדין"), בו נקבע בהאי לישנא:

"... עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) על מנת שהוועדה תנמק החלטתה מדוע בחרה להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב) ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג).

הוועדה תנמק מדוע אין להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 49 (2) (ו) (I), וזאת בשים לב לממצא בדבר הגבלה בתנועת האברסיה של המפרק שמתחת לקרסול.

הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון בפניה, ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנוגע לסעיפי הליקוי דלעיל.

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

6. הוועדה בישיבתה מיום 24.12.12 קבעה למערערת נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בקרסול, וזאת בהתאם לסעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים, וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34 (א) (א) לתקנות הנכים.

טענות המערערת

7.הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין, מאחר ולא נימקה מדוע בחרה בהחלטתה מיום 11.10.12 להעניק למערערת נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ב), ולא בהתאם לסעיף ליקוי 35 (4) (ג); ומשלא נימקה מדוע בחרה לשנות את סעיף הנכות ולהעניק למערערת נכות על פי סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים ולא להעניק נכות על פי סעיף 35 לתקנות הנכים.

הוועדה טעתה עת לא נימקה מדוע אין לקבוע למערערת נכות בשיעור 20% בהתאם לחוות הדעת של פרופ' רייס אשר הוגשה מטעמה.

לאור התעלמות הוועדה מקביעות בית הדין, יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר.

טענות המשיב

8.הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, וקבעה כי היא מקבלת את הפניית בית הדין לסעיף ספציפי יותר, סעיף 49 (2) (ו) (I) לתקנות הנכים, תוך שנימקה את החלטתה.

על כן, לא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להדחות.

דיון והכרעה