לוי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 20.6.13.

2.הוועדה התכנסה על מנת לקבוע את נכותה של המערערת בעקבות פגיעה בעבודה מיום31.1.2011 במסגרתה נפגעה המערערת בחבלה בלתי ישירה בצוואר ובגב. הוועדה קבעה למערערת נכות זמנית בשיעורים שונים תקופה 4.2.11 – 30.6.11, וכן קבעה כי לא נותרה למערערת נכות יציבה כתוצאה מהפגיעה.

3.טענות המערערת:

א.הוועדה לא התייחסה בצורה מספקת לבדיקות ההדמייה שהונחו לפניה. בין בדיקות ההדמייה לפני ואחרי הפגיעה שהוכרה קיימים הבדלים, היה על הוועדה להסביר מאין נובעים פערים אלה, והיא לא עשתה כן.

ב. הוועדה לא התייחסה בצורה מספקת לתלונות המערערת לפניה, לחומר הרפואי ולממצאים העולים מהם.

4.מנגד, טוען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כי הבדיקה הקלינית העלתה כי לא נותרה נכות, ולכן אין מקום לערוך השוואה בין ממצאי בדיקות ההדמייה לפני ואחרי הפגיעה שהוכרה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6. מהאמור בסעיף 21 לפרוטוקול עולה כי הוועדה בחנה ממצאי בדיקות CT שבוצעו לפני ואחרי הפגיעה שהוכרה. באשר אליהם קבעה הוועדה כך:

"קיימת בדיקת CT שבוצעה בתאריך 12.10.10 של עמ"ש מותני אשר הראתה על דיסק מוצר ואנולוס הנוגע בשק התקאלי. בבדיקה 2.3.13 קיים ממצא דומה עם לחץ קל על השק התקאלי".

קביעתה של הוועדה כי מדובר בממצא "דומה" היא קביעה רפואית שבית הדין לא יתערב בה.

7.הוועדה ערכה בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 21 לפרוטוקול, ואשר העלתה, בין השאר, את הממצאים הבאים:

"... מסוגלת להגיע לטווח הגדול מהתקין עד °100, עוברת משכיבה עם רגליים ישרות לישיבה מלאה ואף הרבה מעבר לכך, שרירי הגב התחתון רפויים, לורדוזה מותנית שמורה. בעמידה תנועות הכיפוף, ההטייה והסיבוב תקינות. בבדיקת הצוואר ללא ספזם בשרירי הצוואר, טווחים מלאים לכל הכיוונים, כח גס והחזרים תקינים בגפיים תחתונות".

בהתייחס לממצאי הבדיקה הקלינית קבעה הוועדה כי לא נותרה נכות אורטופדית או תפקודית המתבטאת באחוזים.

8.משהבדיקה הקלינית בתחום האורטופדי לא העלתה כל ממצאים התורמים לנכות, אין פגם במסקנתה של הוועדה בדבר היעדר נכות יציבה, שכן הנכות בתחום זה והנוגעת להגבלה בתנועה נקבעת בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית באשר לאותן מגבלות, או היעדרן, כפי שנעשה כאן.

9.בהיעדר פגם משפטי – הערעור נדחה בזאת.

10.אין צו להוצאות.

11.לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ד, (24 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: