לוי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 19.2.13 דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי.

2.הועדה מושא הערעור התכנסה מכוח פסק דין בתיק בל 33978-07-12 מיום 17.12.12 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה-

"עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), אשר תתכנס בהרכב אחר ותפעל בהתאם לפסקי הדין מיום 07/08/2011 ומיום 02/06/2010.

הועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים אלה".

3.בפסקי הדין אשר הועדה התבקשה לפעול על פיהם (פסקי דין בתיק ב"ל 1639/09 מיום 2.6.10 ופסק הדין בתמיום 7.8.11) נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לבדיקת הברה שנערכה למערער ביום 23/09/2009 ובדיקת שמיעה מיום 19/01/2009 (זאת מאחר והועדה דרשה בדיקות והן לא נעשו ע"י המערער עד למועד התכנסותה). הועדה תיתן דעתה לבדיקות אלו. הועדה תפרט ותנמק החלטתה" (פסק הדין מיום 2.6.10 בתיק ב"ל 1639/09).

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שהועדה תפרט את שיעור ירידת המשיעה בתדרים 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ בכל הנוגע לבדיקת הברה מיום 23/09/2009" (פסק הדין מיום 7.8.11 בתיק ב"ל 29038-01-11).

4.עיקר נימוקי המערער:

א.לפני הועדה עמדו פרוטוקולים קודמים של הועדה הרפואית לעררים אשר הרכבה הוחלף בעקבות פסק הדין. בשים לב לכך שהצדדים הסכימו כי הועדה הרפואית לעררים טעתה בטעות משפטית שהצדיקה את החלפת הרכב הועדה, לא ניתן להציג את הפרוטוקולים בפני הועדה הרפואית בהרכבה החדש, ומשאלה הוצגו בפניה- מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ובניגוד לכללי הצדק הטבעיים.

העובדה כי פסק הדין שתק לענין הצגת הפרוטוקולים הקודמים, אינה צריכה לבוא לחובתו של המערער.

ב.הועדה קובעת כי מדובר בליקוי "שרובו המכריע כלל אינו קשור לרעש" והיא אינה מפרטת מה לדעתה שיעור ירידת השמיעה תוצאת הרעש המזיק.

הועדה לא פירטה את שיעור ירידת השמיעה בתדירויות 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ כפי שנדרשה בהתאם לפסק הדין מיום 7.8.11.

ג.הועדה ייחסה את פגיעתו של המערער למחלות וירליות, חבלת ראש ואוזן ותורשה מבלי לציין מתי אובחנה, אם בכלל, מחלה וירלית והאם ישנו תיעוד לחבלת ראש. בשים לב לכך כי הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, נקודת המוצא הינה שהשפעת תנאי העבודה אינם פחותים בהרבה מיתר הגורמים.

5.        עיקר נימוקי המשיב:

א.בהתאם להוראות פסק הדין מיום 17.12.12, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, לא נקבע כי פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יוצגו לפני הועדה בהרכבה החדש. משהמערער לא ביקש כי פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יוצגו בפני הועדה בהרכבה החדש, אין הוא יכול להלין על שהפרוטוקולים הוצגו לפני הועדה ולא נפגע כל רכיב של כללי הצדק הטבעי.

המערער לא מצביע על רכיב בהחלטת הועדה המלמד כי הועדה הושפעה מהחלטת ועדות קודמות או אימצה החלטות ועדות קודמות ללא הפעלת שיקול דעתה העצמאי.

ב.הועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין מיום 17.12.12 ובהתאם לפסק הדין ולפסקי הדין הנוספים אליהם הוא מפנה (פסק דין מיום 2.6.11 ומיום 7.8.11) הועדה לא נדרשה לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין ההחמרה ועל כן, הועדה לא היתה צריכה לפרט מה לדעתה שיעור ירידת השמיעה תוצאת הרעש המזיק.

ג.על הועדה היה לפרט את שיעור ירידת השמיעה בתדירויות 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ ואולם, לאחר שהועדה מסבירה את מהות בדיקת ה- BERA באריכות היא מציינת כי "מבין התדרים הנכללים בחישוב 500, 1000, 2000 הרץ נבדק רק תדר 1000 הרץ...".

ד.לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ועל כן, יש לדחות את הערעור.