לוי נ' גולדפרב

פסק דין

1.בפתח הדיון העמידה התובעת את התביעה על סך 700 ₪, תוך ויתור על התביעה כי הנתבע יחויב להנפיק לה תלוש שכר לחודש 10/08. משכך, מדובר בתביעה לשכר עבודה שהיא במסגרת סמכותו של רשם. המזכירות תשנה את סיווג ההליך מס"ע, ל-דמ"ר.

2.באשר לבקשה להורות על הוצאת כתב התשובה מתיק ביה"ד, הרי לא שוכנעתי שיש לקבלה. אמת אין בתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, הוראה מפורשת בעניין כתב תשובה, אולם ניתן להחיל את ההסדרים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי גם בביה"ד לעבודה (סעיף 33 לחוק ביה"ד לעבודה, התשכ"ט – 1969). עניין לנו בתובעת שאינה מיוצגת, ולאחר שנתתי את דעתי לאמור בכתב התשובה הגעתי למסקנה כי יש לאפשר את הגשתו ע"מ שטענות הצדדים במלואן תהינה פרושות בפני ביה"ד.

3.באשר לגוף התביעה עצמה, הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענה בדרך של פשרה, עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, על סמך החומר בתיק וסיכומיהם בעל פה. מחד, מתלושי השכר שצורפו לכתב ההגנה עולה, כי אלה הונפקו לא ע"י הנתבע אלא ע"י תאגיד בשם קרמה מסעדות בע"מ. הדבר עשוי להצביע על כך שבין התובעת לנתבע לא שררו יחסי עובד-מעביד. מאידך, קיימת טענת התובעת, שנטענה גם בכתב התביעה, כי הנתבע הבטיח לה לשלם את השכר. אין להתעלם מכך כי חברת קרמה מסעדות (2007) בע"מ, אינה פעילה היום.

4.לאחר שנתתי דעתי לחומר בתיק ולטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 350 ₪, אשר ישולמו לתובעת תוך 30 ימים מהיום. משמדובר בפסק דין על דרך הפשרה, לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

אסף הראל, רשם

הוקלד על ידי: ענבל כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: