לוי נ' גבעון ואח'

החלטה

ביום 1.2.13 הגיש המבקש (להלן – הנתבע) תצהיר עדות ראשית מטעמו.

ביום 2.12.13 פנה המבקש בבקשה למחיקת תצהירים אשר הוגשו מטעם משיב 1 (להלן – התובע), מפי גב' שיטרית ועו"ד בארי (להלן – התצהירים). לטענתו, רק ביום 28.11.13, לאחר שערך הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעמו בתיק, הועברו לעיונו התצהירים. זאת, אחר שביום 25.11.13 פנה אל התובע בעניין זה, כיוון שבאותה העת טרם קיבל את ראיותיו (שהוגשו לתיק בית המשפט באמצעות מערכת נט המשפט ביום 3.9.13). בהמשך לכך הומצאו לנתבע הראיות, באמצעות פקס, ללא התצהירים הנדונים. רק ביום 28.11.13 התקבל אצל הנתבע עותק קשיח של מכלול ראיות התובע, כולל התצהירים. לטענת הנתבע, העברת התצהירים למשרדו לאחר שחתם על תצהיר עדות ראשית מטעמו, פגעה בהגנתו, כך שיש למחוק את התצהירים. לחלופין – יש לאפשר לו להשלים את ראיותיו תוך 60 יום.

התובע טוען מנגד, כי המציא את התצהירים לצדדים האחרים בדואר אלקטרוני, עוד במועד הגשת הראיות לתיק באמצעות מערכת נט המשפט, ביום 3.9.13.

אינני רואה יסוד לדרישה למחוק את התצהירים. ראשית, הנתבע לא פירט באיזה אופן נפגעה הגנתו בכך שהתצהירים הגיעו אליו, לטענתו, אך ביום 28.11.13; שנית, אף שמפרוטוקול הדיון מיום 29.9.13 (אשר ממנו נעדר הנתבע, אף שהדיון נקבע במעמדו ביום 8.7.13), ניתן היה לדעת בבירור כי ראיות התובע הוגשו זה מכבר, לא פעל הנתבע לקבלתן מן הצד שכנגד, או באמצעות מערכת נט המשפט, עוד לפני יום 25.11.13. מועד הפניה המאוחר לתובע תרם רבות להיווצרות המצב שעליו מלין הנתבע כעת בבקשתו; שלישית, הנתבע הגיש ראיותיו אך ביום 1.12.13, ולכן יכול היה להיערך מראש ולדאוג לבדיקת עותק התצהירים הקשיח, שעל קבלתו מן הצד שכנגד עמד, בטרם הוגש תצהירו לבית המשפט.

מכל מקום, אם חפץ הנתבע להשלים ראיותיו נוכח התצהירים, אינני רואה למונעו מכך, אף כי הקצאת 60 יום למטרה זו הינה מעל ומעבר למוצדק. לדברי הנתבע, פנה הוא לתובע בבקשה לקבלת עותק מראיותיו ביום 25.11.13, כלומר 5 ימי עבודה קודם המועד שנקבע להגשת ראיות הנתבע.

לפיכך, אאפשר לנתבע 1 להשלים ראיותיו, נוכח התצהירים, וזאת עד ליום 17.12.13.

תזכורת פנימית ללא התייצבות ביום 19.12.13.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: