לוי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יהודה ואח'

פסק דין

מבוא

1. מונחת בפני בקשה הנתבעים 1, 2 ו-4 לדחיית התביעה על הסף, ולחילופין, למחיקתה על הסף.

בקשת המבקשים 2 ו-3 מתייתרת לאור הסכמת הצדדים שקבלה תוקף של החלטה בדיון שהתקיים בתאריך 6.1.2010 לפיה התובענה כנגדם תימחק וכי המבקשת 1 תישא בכל חבות הקשורה אליהם. לפיכך, פסק דין זה מתייחס למבקשת 1 בלבד (להלן:"הבנק").

עוד יצויין כי הנתבע 3 – המפקח על הבנקים- הינו נתבע פורמאלי, ולפיכך החלטה זו אינה פוגעת בזכויותיו.

הבקשה

2. בתאריך 19.10.1995 הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בת"א (תל-אביב) 67995/95 נגד המשיב בגין חוב כספי בסך של 375,762 ₪. משלא התגונן המשיב ניתן כנגדו בתאריך 15.6.1997 פסק דין בהיעדר הגנה.

3. בתאריך 21.4.2002 (לאחר חמש שנים בהם ניהלו המבקשים הליכי הוצל"פ לגביית החוב) הגיש המשיב בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה. בית המשפט נעתר לבקשה ובשנת 2005 המשיב הגיש בקשת רשות להתגונן.

4. בתאריך 24.1.2008 ניתן פסק דין ע"י כב' הש' ברנר המקבל את תביעת הבנק במלואה. על פסק הדין הוגש ערעור (ע"א 1383/08) שבעת הגשת הבקשה היה תלוי ועומד בביהמ"ש המחוזי, אך מעיון בתיק הערעור במחשב ביהמ"ש עולה כי התיק נסגר.

5. בפסק דינו של כבוד השופט ברנר נקבעו הממצאים העובדתיים כדלקמן:

כי כל הפעולות בניירות הערך בחשבון התובע נעשו על דעתו ובהסכמתו המלאה.

כי הבנק לא ניסה להסתיר את מסמכי הבנק הנוגעים לפעולות בניירות ערך, וכי כל המסמכים אשר היו ברשותו נמסרו על ידו למשיב.

כי היה מקום לחייב את חשבון המשיב בריבית חריגה לאחר הגשת התביעה.

כי משהעמיד הבנק אשראי למשיב אין לאפשר למשיב להישמע בטענה לפיה הבנק לא דאג לביטחונות כנגד האשראי.

6. התובענה דנן הוגשה בתאריך 31.12.2007 תחילה לבית משפט השלום.

בתאריך 21.2.2008 המשיב הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביקש לצרף את הנתבע 3 לתובענה ולהגדיל את סכום התביעה.

בתאריך 12.10.2008 התובענה הועברה לבית המשפט המחוזי, תוך חיוב המשיב בהוצאות, אשר לטענת הבנק לא שולמו עד היום.

7. בתביעתו דנא ציין המשיב כי במסגרת חשבון הבנק ביצע פעילות בניירות ערך שמומנה בריבית חריגה. הבנק מצידו השמיד את כל המסמכים הנוגעים לפעילות זו עוד בשנת 1997 לפיכך הגיש תביעתו ללא מסמכים לעניין סוג ניירות הערך, כמותם, מחירם, מועדי רכישתם ומכירתם ולפיכך הבנק גם שיבש את הגנת התובע בתביעת הבנק נגדו. בכך, כך טען, הפר הבנק חובותיו על פי החוק והוא האחראי לנזקים שנגרמו לו. עוד הוסיף, כי הבנק העניק אשראים לצורך הגדלת פעילות ניירות הערך שלו בבורסה ללא בטחונות ותוך הסתמכות על ניירות הערך כבטוחה ומכאן יש לחייב הבנק בכל שיעורי הריבית והריבית החריגה שחויב בהם התובע בתביעת הבנק כמו גם בביטול הפעולות בניירות הערך שבוצעו ללא הרשאתו, תוך השבת המצב לקדמותו כאילו לא ביצע התובע פעילות בניירות הערך כמו גם לחייב הבנק ביתר נזקיו. סה"כ העמיד תביעתו על הסך של 3.1 מליון ₪.

8. ב"כ המבקשת טען בבקשה דנא, כי מעיון בתובענה עולה שהמשיב מעלה את אותן טענות אשר העלה במסגרת תביעת הבנק, טענות שנדונו והוכרעו לטובת הבנק.

לפיכך טען, כי דין התובענה להימחק ו/או להידחות על הסף מפאת כל אחד מהטעמים, כדלקמן: