לוי נ' בן ציון

פסק דין

1.המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר המתייחסת לשטרות שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל.

החלטתי לדחות את ההתנגדות בשל מעשה בית דין, כפי שאפרט להלן:

2.המשיב השכיר למבקשים דירת מגורים. בהסכם השכירות בין הצדדים נקבעו תנאי תשלום וכן נקבע כי המבקשים ישלמו חשבונות חשמל, מים וגז גם עבור דירות אחרות, והצדדים יתקזזו בנוגע לתשלומים ששולמו על ידי המבקשים ביתר. המבקשים לא עמדו בתשלום דמי השכירות, והמשיב הגיש לביצוע שטרות שהיו בידיו. טענת המבקשים בהתנגדות היא כי קיימת להם זכות קיזוז.

3.המבקשים הגישו נגד הנתבע תביעה קטנה שאף היא נדונה בפני, בתיק 27644-04-10. שם העלו התובעים, הלא הם המבקשים בתיק הנוכחי, טענות בדבר פגמים שונים בדירה שהושכרה להם, שבגינם תבעו פיצוי מהנתבע, הוא המשיב כאן. כמו כן טענו כי יש לקזז משכר הדירה בו חוייבו סכומים שונים בשל מעשים ומחדלים של הנתבע – המשיב. חלק מעילות התביעה שבגינן תבעו התובעים הפחתת שכר הדירה היו קיזוז חשבונות מים, חשמל וגז ששולמו על ידם עבור דירות אחרות. כך, בסעיפים 5, 6 לכתב התביעה בתביעה הקטנה העלו התובעים את טענתם בדבר חשבוניות החשמל והמים המשותפים לדירתם ולדירות מושכרות נוספות. בסעיף 15 לכתב התביעה הזכירו התקזזות חלקית שנערכה בעבר. בסעיף 18 לכתב התביעה, הכולל את הסעדים המבוקשים בתביעה הקטנה, ביקשו התובעים בין היתר להורות לנתבע להחזיר להם הוצאות בגין תשלומים לחברות החשמל, המים והגז.

ברור, איפוא, שנושא החיובים ההדדיים בין הצדדים בנוגע לשכר הדירה ולהוצאות הדירה, וביתר פירוט הטענות בדבר החזר סכומים המגיעים לתובעים – הם המבקשים כאן – בגין תשלומי יתר ששילמו – נושא זה עלה בבירור ובפירוט בתביעה הקטנה. גם בפרוטוקול הדיון מתייחסים שני הצדדים לנושא הקיזוז התקופתי של חשבונות החשמל.

4.יתר על כן: במהלך הדיון בתביעה הקטנה הוזכר גם קיומו של תיק זה. ברור היה שפסק הדין שניתן בתביעה הקטנה עלול ליצור השתק ולהשפיע על תוצאות התיק שבפני עתה. מאחר שהתובעים בתביעה הקטנה לא היו מיוצגים, והיה חשש שאינם מודעים למלוא המשמעות של פסק דין שינתן בתביעה הקטנה, עשיתי ככל יכולתי להבהיר להם את המצב, ואף נקטתי בצעד בלתי שגרתי: על מנת למנוע מתן פסק הדין בתביעה הקטנה אשר ימנע בעד התובעים להעלות את טענותיהם בהתנגדות שבפני, החלטתי בסיום הדיון בתביעה הקטנה, ביום 30.3.11, כי התביעה תימחק תוך שמירת זכותם של התובעים להגיש אותה מחדש או להעלות את טענותיהם במסגרת הדיון בהתנגדות (זו המונחת עתה בפני), ולצדדים ניתנה אפשרות לבקש תוך 20 יום לבטל את ההחלטה ולקבל פסק דין בתביעה הקטנה. החלטה זו ניתנה מבלי שהצדדים ביקשו זאת, מתוך מטרה לקיים דיון ענייני בטענות, ולמנוע את הפגיעה הצפויה בתובעים אם ינתן במסגרת התביעה הקטנה פסק דין בכל הפלוגתות שהועלו בו, כאשר התובעים לא הוכיחו את רב טענותיהם. אולם התובעים, לאחר שנועצו בעו"ד, ביקשו לבטל את ההחלטה על מחיקת התביעה קטנה. בהתאם לבקשה ניתן ביום 4.5.11 פסק דין, בו התקבלה התביעה הקטנה בחלקה. בנושא הקיזוז נפסק, בפיסקה 3 בפרק דיון והכרעה, כי התובעים לא הציגו גירסה משלהם לטענת הקיזוז ולא הוכיחו את התביעה.

5.מכל האמור עולה כי נושא חוב שכר הדירה וההתחשבנות בין הצדדים בנוגע לשכר הדירה נדון והוכרע כבר בתביעה הקטנה הנ"ל. באופן ספציפי עולה כי טענת הקיזוז, עליה מבוססת בקשת הרשות להגן שבפני, נטענה בתביעה הקטנה, ונזכרה במפורש בכתב התביעה, כולל בין הסעדים המבוקשים. הנושא עלה גם בדיון בתביעה ובסופו של דבר נדחתה התביעה בנושא זה.

6.לאור כל האמור, הרי שקיימים השתק עילה והשתק פלוגתא בנושא ההתחשבנות והקיזוז.

על כן אני דוחה את ההתנגדות שבפני בשל קיומו של מעשה בית דין.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך 500 ₪ שישולמו תוך 30 יום, ואם לא ישולמו במועד ישאו הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: