לוי נ' בלאס

החלטה

1.המשיבה הגישה כנגד המבקש כתב תביעה בסד"מ הנסמך במסמכים שונים.

המבקש טוען כי התובענה איננה ראויה להתברר בסד"מ, מהנימוקים שפרט בבקשתו, ועל כן עותר למחיקת הכותרת ולהגשת כתב הגנה ולחילופין להאריך המועד להגשת בקשה למתן רשות להגן, למקרה ובקשתו למחיקת הכותרת תדחה.

2.טוען המבקש ובצדק, כי ביהמ"ש מוסמך גם מיוזמתו לבדוק האם עומדת תובענה בדרישות תקנה 202 לתקנות סדה"א, ולכן לא בקשתי תגובה של המשיבה והחלטתי להכריע בבקשה ללא תגובה.

על היותה של תובענה ראויה לידון בסד"מ יש ללמוד מכתב התביעה ונספחיה ולאחר שבחנתי את התובענה ושקלתי את טענות המבקש, מצאתי כי ראויה התובענה להתברר בסד דין מקוצר, ולכן תדחה הבקשה למחיקת כותרת.

3.התביעה הינה על סכום כסף קצוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

העובדה כי נתבעת ריבית והצמדה אינה הופכת את סכום התביעה לבלתי קצוב, שכן חישוב הריבית הינו עניין חשבונאי והעובדה כי החישוב איננו מוסכם לא הופך את הסכום לבלתי קצוב.

4.באשר לדרישה למסמך בכתב, עפ"י התקנה, עמדת הפסיקה הינה שדי בראשית ראיה בכתב, ואין צורך כי המסמך שבכתב יתייחס לכל רכיבי התובענה.

בעניינינו, צורף נספח ג' הכתוב בידי המבקש וחתום על ידו והוא אף מופנה למשיבה, ומכאן שלא ניתן לטעון להיעדר יריבות.

בנוסף הוסיף המבקש את חתימתו בעמ' 3 לנספח ב', כאישור להוספתו בתור מיופה כוח בחשבון הבנק.

5.אין בהוספת עילות של עשיית עושר ולא במשפט, הטענה כי המבקש רימה או גזל את המשיבה וכו' כדי לשלול את התובענה ממסגרת סד"מ, שכן כל העילות מתבססות על המסמך שבכתב.

עוד אוסיף כי ספק אם בכלל מדובר בעילות תביעה או רק בתיאור התנהגותו של המבקש (לשיטתה של המבקשת) שכן עילת התביעה הבסיסית הינה השבה בצירוף ריבית והצמדה, ותו לא, ואם לא די בכך טרחה המשיבה וציינה במפורש בסעיף 17 לכתב התביעה, כי איננה תובעת בכתב תביעה זה הפסדי רווח, שלו נתבעו יכול ולא היה סכום קצוב.

6.לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת.

הדיון הקבוע ליום 15.11.10 מבוטל.

המבקש יגיש בקשה בכתב למתן רשות להתגונן עד ליום 22.11.10 וימציא העתקה ישירות לב"כ המשיבה.

הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נקבע לתאריך 24.11.10 בשעה 08:30.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: