לוי נ' אסף

פסק דין

1.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שבפני,החלטתי לדחותה,ללא צורך בתגובה וזאת בהתאם לסמכותי ע"פ תקנה 119(ז')לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 (להלן:"התקנות").

בקשת רשות ערעור זו מתייחסת להחלטת רשמת ההוצל"פ אשר דחתה בקשת המבקשת למינוי כונס נכסים על זכויות המשיב בנכס המפורט בבקשה וזאת עד להמצאת הפרטים שנדרשו על ידה.

2.בניגוד לנטען ע"י המבקשת,סבורתני כי החלטת רשמת ההוצל"פ,סבירה,מנומקת ואף תואמת את הדין. אין המדובר בסיכול הליך לגביית חוב,אלא בעשיית שימוש בסמכות שהוקנתה לרשמת ההוצל"פ לבחון את התועלת-כדאיות, בהליך של כינוס,בהתייחס לאפשרות ביצוע הכינוס,תוצאותיו הצפויות וכנגדן ההוצאות שיידרשו להוצאתו לפועל.

3.אינני סבורה כי המחוקק אשר קבע בסעיף 53 לחוק ההוצל"פ כי : "רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.", התכוון לחייב את רשם ההוצל"פ למנות כונס ללא הפעלת שיקול דעת. הכוונה במילה "רשאי",הינה כלשונה ,סמכות שברשות ובלבד ,כמובן, שהשיקולים במסגרתם תופעל סמכות זו,יהיו סבירים ומידתיים.

4.אין כל דופי בדרישה להמצאת נתונים ביחס לנכס שכינוסו התבקש ובמסגרת זו בוודאי רלוונטית תגובת הבעלים הרשום ומתן אפשרות לבעלים הרשום (שאינו החייב!!!),להתייחס לבקשה. כמו כן בוודאי רלוונטית הדרישה להמצאת נסח רישום מלא אשר יצביע על זהות הבעלים הרשום. גם הדרישה להמצאת הערכת שווי הנכס,תוך פירוט המקור להערכה זו הינה דרישה סבירה.

5.אמנם בטרם כינוס לא ניתן להיכנס לנכס ואולם,כפי שציינה המבקשת עצמה,ניתן לפנות למשרדי תווך באזור בו מצוי הנכס וכן לברר שווי עסקאות נוספות שנערכו באזור זה ביחס לנכסים דומים.

גם אם ניתנה הודעת המבקשת כי בשלב זה :"לא מבוקש לקבוע שכ"ט כונס",הרי ברור שהליכי הכינוס יגרמו להוצאות ויש לבחון כדאיות הוצאתן.

6.תקנה 80 (א) לתקנות קובעת: בקשה "המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי".

בקשה

יובהר כי כבר בהחלטת כב' הרשמת גבריס מיום 22.1.12 צוין במפורש כי נסח הטאבו שצורף הינו חלקי בלבד. מנסח זה לא ניתן לדעת זהות הבעלים הרשום של הנכס.גם בהמשך ואפילו לבקשת רשות הערעור דנן לא צורף הנסח המלא.

7.בהערת אגב אציין כי אם וככל שהטעם היחיד בגינו הייתה נדחית הבקשה היה דרישת הפירוט ביחס לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל- הגנת דירת מגורים,ייתכן שאז היה מקום להלין על ההחלטה.סעיף 38 (א1) לחוק קובע כי רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מכירת המקרקעין אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה. לפיכך ,ככל שזאת הייתה הדרישה היחידה להמצאת פרטים,היה מקוםלשקול האם יש צורך לבחון את סעיף 38 לחוק כדרישה ראשונית -תנאי למינוי,או שמא ניתן להסתפק במתן הנחיות לכונס לבחון את הטענה לקיום הגנת דירת מגורים,לאחר מינויו.

8.יחד עם זאת,במקרה דנן,נדרשו כאמור פרטים נוספים,אשר הדרישה להמצאתם לצורך שקילת התועלת שבמינוי כונס הינה סבירה ולא מצאתי כי נפל בה פגם.

ככל שהמבקשת סבורה כי חלק מהנתונים המבוקשים נמצאים בידי המשיב,היא רשאית הרי לבקש הזמנתו לחקירת יכולת ובמסגרת זו לברר הפרטים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ב, 18 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: