לוי נ' אליה ואח'

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקשת התובעת, כי הנתבעים, המשמשים כחברי נציגות הבית המשותף שבו היא מתגוררת, יפצו אותה בתשלום סך של 10,000 ₪.

התובעת חילקה את תביעתה לארבעה ראשי נזק, כדלקמן:

פיצוי בסך של 3,000 ₪ לתיקון תקרת דירתה בעקבות נזילות מהגג. התובעת טוענת, כי תומכת בכך קביעה של מהנדס בניין מטעם האגודה לתרבות הדיור.

תשלום על סך של 3,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לברזים ולניאגרה בדירתה, לאחר שבוצע תיקון בצינור מים ראשי שבעקבותיו נגרם לה נזק כאמור.

פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין דמי ועד ששילמה ושאין היא יודעת מה נעשה עמם.

פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין הוצאות חשמל שאותן הצטרכה לשלם במשך 25 שנים, מאחר שהשכנים בבניין סגרו את פתחי האור והאוויר בחדר המדרגות, ולכן – התובעת נאלצה להדליק אור ולשאת בהוצאות החשמל בגין כך.

הנתבעים טוענים, כי אין מקום לתביעה וכי דינה להידחות.

בדיון הסבירה הנתבעת 1 כי הסיבה לנזקים לתקרת התובעת היא עבודת איטום לקויה שביצעה חברה שאותה התובעת שכרה בתקופה שבה היא שימשה כחברת הנציגות. לדבריה, הנזק לדירת התובעת הוא אך ורק נזקי צביעה וכי אם היו בבניין יחסי שכנות תקינים – הייתה הנציגות דואגת לממן את עלויות הצביעה. לדבריה הסכום הנתבע בגין כך הנו מוגזם.

עוד טענה הנתבעת 1, כי היה פיצוץ בצינור הראשי והוזמן איש מקצוע שקיבל תשלום על סך 9,500 ₪. התובעת סירבה להשתתף בתשלום זה. לטענתה, לאף אחד מהדיירים לא הייתה בעיה בברזים או בניאגרה, ולכן – אין מקום לתביעת התובעת בעניין זה.

באשר לטענת התובעת, כי היא לא מקבלת דיווח על מה נעשה בכספי הנציגות הסבירה הנתבעת 1, כי היא הציגה לתובעת דוחות וכן את הספר שבו רשומות כל ההכנסות וההוצאות של הנציגות. הנתבעת 1 צירפה את הדוחות הללו לכתב ההגנה. הנתבעת 1 הסבירה כי מדי חצי שנה היא מספקת לדיירים דוח הכנסות והוצאות. לדבריה, לא הייתה כל העלמה מצדם והכול גלוי ושקוף.

לגבי הטענה של התובעת בדבר תשלום חשבון החשמל – הנתבעת 1 הסבירה, כי לפני 45 שנים החליטו השכנים, מסיבותיהם, לסגור את הפתחים בחדרי המדרגות. הנתבעת 1 הפנתה אף לפירוט תשלומי החשמל ששילמה הנציגות במהלך השנים. היא הוסיפה, כי אין כל שינוי בתשלומי החשמל במשך השנים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי. על אתר אומר כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה בעיקרה וכי הנתבעת 1 השיבה על טענותיה של התובעת אחת לאחת.

אינני מקבל את טענת התובעת, כי חוות הדעת של המהנדס מוכיחה באופן חד משמעי, כי האחריות לתיקון מוטלת על הבית המשותף. בחוות דעתו מציין המומחה, כי הגג המשותף מתוחזק היטב ונאטם. לדבריו נזק כזה יכול לנבוע מחדירת מים לפני שנים רבות. המרפסת עצמה אינה אטומה לחדירות מים. עוד הוא קובע כי מדובר בבניין ישן, אשר יש בו בלאי טבעי. עם זאת מדברי הנתבעת 1 עולה כי אם היו יחסי שכנות תקינים הייתה הנציגות מטפלת בצביעת המרפסת של התובעת. לאור האמור אני סבור כי יש מקום לקבל את התביעה בגין ראש נזק זה. התובעת טענה כי עלות התיקון הנה 3,000 ₪ אולם לא הציגה כל מסמך, חוות דעת או ראיה אחרת המוכיחה כי זו העלות הנכונה. בהתחשב בכך שעל פי גישת הנתבעת 1 מדובר בביצוע צביעה בלבד וכן בהתחשב בחוות דעת המהנדס אשר קובעת בין היתר כי מדובר בבניין ישן, אשר בו יש בלאי טבעי , אני סבור כי פיצוי בסך של 1,500 ₪ בגין ראש נזק זה הנו סביר וכך אני קובע.

התובעת לא הוכיחה, כי נגרמו נזקים לברזים ולניאגרה שבדירתה כתוצאה מתיקון צינור מים ראשי. טענתה בעניין זה הנה טענה סתמית. מקובלים עליי הסבריה של הנתבעת 1, כי לאף אחד מהשכנים לא נגרם הנזק הנטען על ידי התובעת.

טענת התובעת, כי הנתבעים שלשלו כספים לכיסם ולא הציגו דוחות – יש בה משום הטלת רפש בנתבעים שלא בצדק וללא כל הוכחה. שוכנעתי, כי הנתבעים הציגו לתובעת את כל המידע הכספי הנדרש וכן את הספר המפרט את ההכנסות וההוצאות השונות. האמור אף צורף לכתב ההגנה. הנתבעת 1 הסבירה כי מדי חצי שנה היא מספקת לדיירים דוח הכנסות והוצאות. אני סבור כי די בכך. יש לציין, כי הנתבעים צרפו לכתב ההגנה מכתב חתום על ידי הדיירים האחרים בבניין המרוצים מהתנהלות הנתבעים המשמשים כחברי הנציגות. שוכנעתי גם כי התובעת הנה סרבנית תשלום של מיסי ועד, כאשר בגין כך אף נוהלו נגדה הליכים משפטיים על ידי הנציגות לתשלום חובותיה. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי דרישתה של התובעת לתשלום פיצוי הינה דרישה חסרת כל בסיס.

אינני מקבל גם את תביעת התובעת לתשלום עבור הוצאות החשמל שנגרמו לה, לטענתה. הנתבעת 1 הסבירה כי החלונות נאטמו על ידי הדיירים בבנין לפני כ- 45 שנה. הוצאות החשמל בגין חדר המדרגות משולמות על ידי הנציגות ומכאן שעל ידי כלל הדיירים בבניין . לא חל במשך כל השנים כל שינוי בצריכת החשמל. טענותיה של התובעת בעניין הנזקים שנגרמו לה הינן כלליות ואין כל הסבר לסכום הנתבע בגין כך.

סוף דבר כאמור לעיל התביעה מתקבלת בחלקה. אשר על כן ישלמו הנתבעים בתפקידם כחברי נציגות הבית המשותף סך של 1,500 ₪ לתובעת. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

יובהר כי מאחר שהתובעת הנה דיירת בבניין וככל שתיערך גבייה מיוחדת מהדיירים של הסכום הפסוק, שאז יש לנכות מסכום זה את החלק היחסי המתייחס לתובעת.

אין צו להוצאות.