לוי נ' אהרן ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 18.3.12 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל נתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1. נזק על פי דוח שמאי 5080 ₪.

2. שכ"ט שמאי 500 ₪.

3. הוצאות בית משפט 200 ₪.

4. הפסד ימי עבודה 600 ₪.

5. עוגמת נפש 500 ₪.

סה"כ 6880 ₪.

לטענת התובע נסע בפקק תנועה ועצר אחרי הרכב לפניו – אך הנתבע הגיע במהירות מאחור ופגע ברכב ואף הדף את רכב התובע אל הרכב שעמד לפניו. לרכב התובע 2 מוקדי נזק:

בחזית הסתכם הנזק ב – 2750 ₪.

ובמוקד אחורי ב – 2300 ₪.

2.אין מחלוקת על כך שרכב הנתבע פגע ברכב התובע מאחור. הדיון התמקד בשאלת נזקי התובע.

הנתבע טוען נמרצות שדובר במכה קלה במהירות נמוכה, ואין זה אמת שרכב התובע נהדף אל הרכב לפניו. כמו כן רכב התובע הינו רכב שטח, במצב ירוד, לאור מקצוע של התובע שהוא אדריכל נוף.

כמו כן מדובר ברכב משנת 1994 עם קילומטר גבוה, מעל 350,000 ₪ ואין לקבל טענה הגורפת של התובע שלפני התאונה לא היה סימני נזק כלל על הרכב.

כמו כן מלין הנתבע על כך שהתובע לא דאג להביא לפני בית המשפט את הנהגת של הרכב שנסע לפניו.

התובע השיב שדובר בעולה חדשה מצרפת שלא רצתה להיות מעורבת ומכל מקום הנזק לרכבה היה קל ביותר. אם כך היו פני הדברים, טען הנתבע ,לא יתכן שנגרמו נזקים בחלק הקדמי של התובע בסכום של 2780 ₪.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.מכלל הראיות הגעתי למסקנה שרכב התובע נזק מאחור עקב הפגיעה. אין לקבל את עמדת הנתבע שמדובר במכה קלה ביותר.

2.התובע לא שכנע את בית המשפט שהנזקים במוקד החזית נגרמו בתאונה נשוא הדיון.