לוי נ' אהרון ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 21.8.08 בשעת צהריים בצומת הרחובות טרומפלדור ואסף שמחוני בנתניה. ברכב התובעת נהג מר אמיר ברקנר (להלן: הנהג), כשהתובעת יושבת לצידו,

והנתבע 1 (להלן: הנתבע) נהג ברכבו.

2.אין מחלוקת כי הנהג נסע ברח' טרומפלדור, שהוא רחוב ראשי, וכי הנתבע הגיע מרח' שמחוני, שבמוצאו תמרור: האט ותן זכות קדימה.

3.התובעת טוענת כי הנתבע לא ציית לתמרור, וכי הבחינה בו, כאשר רכבה כבר הגיע אל הצומת, והנתבע "גלש" אז אל רח' טרומפלדור. התובעת העידה כי צעקה אל הנהג: "היזהר", והנהג בלם מייד את הרכב, אך לא יכול היה למנוע את התאונה. רכב הנתבע פגע ברכב התובעת בחלקו השמאלי-קדמי.

הנהג העיד כי דרכו ברח' טרומפלדור היתה בעלייה, ועל כן לא יכול היה להבחין ברכב הנתבע, אלא כאשר גלש אל תוך הצומת, ואז בלם בכוח, ועל כן היתה ההתנגשות רק עם חלקו הקדמי של רכב התובעת שבו נהג.

4.הנתבע טען כי אמנם גלש מעבר לקו הצומת, על מנת לשפר את שדה הראייה שלו, וכי ראייתו הופרעה גם על ידי כלי רכב שחנו בצידי הכביש, אך לטענתו - בגלישתו אל תוך הצומת הוא לא חרג מעבר לכלי הרכב החונים. הנתבע טען כי הנהג נסע במהירות מופרזת, בהתחשב בכך שהרחוב במקום צר, ומשני צידיו כלי רכב חונים, וכי בשל מהירותו של הנהג הוא החליק בעת בלימתו, ועל כן אירעה ההתנגשות.

הנהג שלל טענה זו וטען כי היה בשלב של תחילת נסיעה, ומהירותו היתה איטית, וכי אין זה נכון שהחליק בעת בלימתו, בשל מהירות מופרזת. הנהג לא זכר אם היו כלי רכב חונים בצידי הכביש, סמוך למוצא רח' שמחוני.

5.הנתבעת 2 היא חב' ביטוח ישיר, מבטחת הנתבע. נציגה הסביר כי נמנעה מהגיש כתב הגנה, על מנת שלא לפגוע בהגנת הנתבע, ובנסיבות אלה ביקש שלא לחייבה בהוצאות, אם תתקבל התביעה.

6.לאחר ששמעתי את העדים, אני מקבלת את התביעה.

הנתבע לא חלק כי בכיוון נסיעתו של הנהג, ברח' טרומפלדור, יש עלייה, אם כי לטענתו השיפוע אינו רב. הנתבע כתב בכתב הגנתו, כי הוא גר בסמיכות למקום התאונה ומכיר את הצומת היטב. אם כך, היה על הנתבע להביא בחשבון כי רכב שמתקדם אל הצומת, ברח' טרומפלדור, בעלייה, עלול שלא להבחין בו, כשהוא מנסה לגלוש אל תוך הצומת.

אני מאמינה לתובעת ולנהג כי היו בתחילת נסיעה, וגם בעלייה, ועל כן אני דוחה את גירסת הנתבע, כי הנהג נסע במהירות מופרזת.

מסקנתי היא כי הנתבע לא ציית כנדרש לתמרור שבמוצא רח' שמחוני אלא הפתיע את הנהג בגלישתו אל תוך הצומת, וכאשר הנהג הבחין בו היה זה מאוחר מכדי למנוע את התאונה.

7.על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה המוכחים (הנזק על פי חוות דעת השמאי ושכר טרחתו), בסך 3,719 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה: 21.8.08, ועד לתשלום בפועל.

אני מחייבת את הנתבע, מר רחמים אהרון, לשלם לתובעת הוצאות המשפט בסך 500 ₪ (בהתחשב גם בעד מטעמה). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

8.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב טבת תש"ע, 29 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: