לוי ואח' נ' קיבוץ גנוסר

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה ובתביעה שכנגד בין בעלי הדין שלעיל, הנוגעות ליזמות עסקית שהקימו התובעים בשטחי הנתבע, לנזקים כספיים ולתשלום זכויות.

טענות התובעים:

התובעים, לטענתם, הינם בעלי זכויות במחסן המצוי בשטחי הנתבע (להלן: הקיבוץ) ומשמש כנגריה מזה שנים רבות (להלן: המחסן).

ביום 25.7.03 פנה התובע 1 לקיבוץ וביקשו להקים נגריה במחסן. הקיבוץ הביע הסכמתו ואף התחייב לחתום עם התובע על הסכם שיוכן על ידי ב"כ הקיבוץ. ביום 9.9.03 הותקן מונה חשמל בנגריה. היזמות לא יצאה לפועל, אך במהלך השנים נעשו ניסיונות להקים יזמות בתחום ייצור אבני חיפוי וציפוי מבטון באותו מקום. עסק זה יצא לפועל ביום 1.3.06 ונרשם על שם התובע 2, כפי שהוסכם עם הקיבוץ, אף כי ניהולו ופיקוחו הבלעדי נעשה על ידי התובע 1.

ממועד פתיחת העסק שילמו התובעים את כל המוטל עליהם, במיוחד תשלומי חשמל, והעבירו תלושי שכר לנתבע.

בסמוך לעסק התובעים היה קיים מבנה חקלאי השייך אף הוא לקיבוץ. הן הבניין שבבעלות הקיבוץ והן המחסן היו מחוברים לשקע חשמל משותף.

ביום 21.6.06 התרחשה שריפה במבנה החקלאי עקב קצר חשמלי. כתוצאה מכך הופסק זרם החשמל למחסן.

התובע פנה לנתבע על מנת שיספק לו חשמל בשנית וכך נעשה. ביום 25.9.06 עבד טרקטור מטעם הקיבוץ במקום סמוך, פגע בכבל החשמל ונתקו פעם נוספת, וכך הופסק זרם החשמל למחסן.

ביום 26.9.06 פנה התובע 1 לנתבע באמצעות מר זיו הרצוג, המנהל העסקי של הקיבוץ, בכדי לחדש את החשמל. לתדהמתו, נענה כי אין בכוונת הקיבוץ לחדש את החשמל לעסק וכי על התובע לפנות את חפציו מהמקום.

עוד נטען, כי מיום הקמת העסק חדל התובע 1 לקבל השלמת הכנסה מטעם הקיבוץ לשכר מינימום.

הקיבוץ התעלם ממכתבים והודעות שנשלחו אליו, מנע מהתובעים להמשיך עבודתם, הותירם מחוסרי עבודה ואף הסב להם נזק כספי רב. יום עבודה של התובעים מחושב לפי סך של 1,300 ₪. מכפלת הסך הנ"ל במשך הזמן עד להגשת התביעה (50 יום) מביאה את הנזק לסך של 65,000 ₪. בנוסף לעגמת נפש ולנזק קנייני וחוזי.

התנהגות זו של הקיבוץ אינה עולה בקנה אחד עם רוח האגודה השיתופית השואפת לשוויון בזכויות ובטובות הנאה המוענקות לחברים.

בנסיבות העניין, התבקש בית משפט ליתן צו קבוע המחייב את הקיבוץ לחבר את עסק התובעים לזרם החשמל, ליתן צו המורה לקיבוץ שלא לפנות את התובעים ממקום העסק, להורות לקיבוץ לשלם את זכויות התובע כחבר הקיבוץ בגין השלמת הכנסה מ-4.06 ועד ליום הגשת התביעה, ולפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם. בסה"כ העמידו התובעים תביעתם על סך של 80,000 ₪.

טענות הקיבוץ

אין סמכות לבית המשפט לדון בבקשה למתן צו קבוע אשר אינו ניתן להערכה בכסף, סמכות זו מסורה לבית המשפט המחוזי. לחלופין, התביעה נישומה בחסר, שכן מדובר בסעדים שמהותם האמיתית כספית, ואף על פי כן אין התובעים נוקבים בתביעתם בסכום ואינם משלמים אגרה מתאימה.

ולגופו של עניין –

התובעים אינם בעלי זכויות על פי דין במחסן שבקיבוץ.

בשנת 2003 פנה התובע 1 להנהלת הקיבוץ וביקש להקים יזמות עסקית.

בסיכום דברים שנעשה עם מנהל הקהילה דאז, סוכם כי התובע מס' 1 לבדו יקים נגריה בשטח המחסן, כי יותקן מונה חשמל, כי ייחתם הסכם שכירות, כי המבקש ישיג רישיון עסק וישלם ארנונה ודמי שכירות.