לוי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.באת כוח הנתבע הגישה בתאריך 25/6/12 בקשה לתיקון פסק הדין מיום 29/4/12 בטענה, כי הנתבע הסכים לחזור בו מעילת הדחייה לחודשים 8/09 עד סוף 10/09 בגין בעלות ושימוש קבוע ברכב מנועי נכון לתקופה הנ"ל ולהכיר בתביעה בכפוף להתקיימות יתר תנאי החוק בעניינם של התובעים.

2.יש לציין, כי בכתב ההגנה שהוגש לבית הדין ב-10/8/10 התייחס הנתבע רק לשני נושאים – לאי שיתוף פעולה בהמצאת מסמכים וכן לבעלות ולשימוש ברכב לצרכים רפואיים. יחד עם זאת, צוין בסעיף 9 לכתב ההגנה, כי "יתר תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לא נבדקו".

3.בתיק זה התקיימו דיונים בבית הדין בתאריכים 4/4/11, 12/6/11, 9/10/11, 19/3/11 עד שלבסוף התקבלה ההודעה מב"כ הנתבע ביום 25/4/12, כי החליט להכיר בתביעה בכפוף להתקיימות יתר תנאי החוק בעניינם של התובעים. בהודעה הנ"ל היתה התייחסות רק לבדיקת רופא המוסד, לאחר שעיין במסמכים הרפואיים שהועברו אליו, ואשר קבע כי אכן היה צורך בשימוש ברכב מנועי על ידי תובעים וזאת לצרכים רפואיים.

4.בין הדיונים הללו היו פניות בכתב של התובע מס 1, כי הוא, אשתו והילדים מתקשים להתקיים בנסיבות הקיימות ובקשות לזרז את הדיון בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה.

5.בתאריך 29/4/12 ניתן פסק דין, שבו חייבתי את הנתבע לשלם לתובעים גמלת הבטחת הכנסה לחודשים אוגוסט עד סוף אוקטובר 2009.

6.במהלך כל השנתיים של הדיונים שהתקיימו בפני ב"כ הנתבע לא טענה ולו פעם אחת, כי אשת התובע לא התייצבה בשירות התעסוקה כדורשת עבודה וכי ממילא הזכאות של בני הזוג לא קיימת מאחר ואין התייצבות הנדרש של אשת התובע (התובעת מס' 2) לתקופה הרלוונטית.

7.כחודש ימים לאחר מתן פסק הדין הוגשה לי הבקשה לתיקון פסק הדין ולמעשה לבטל את תשלום גמלת הבטחת הכנסה, היות ובני הזוג אינם זכאים לה כי אשת התובע לא התייצבה בשירות התעסוקה כדורשת עבודה.

8.לא מקובל עלי כי אנהל דיון במשך שנתיים בתיק של הבטחת הכנסה על שלושה חודשים מבלי שהנתבע יטען את כל טענותיו ביחס לזכאות או אי זכאות בני הזוג לגמלת הבטחת הכנסה. אין זה סביר בעיני שאחרי שנתיים של התדנויות בבית המשפט יעלה הנתבע טענה חדשה, שלא נדונה בבית הדין ואשר בפועל שוללת את זכאות בני הזוג לגמלת הבטחת הכנסה ולמעשה מבטלת את כל ההליך שהתקיים בבית הדין.

9.בנסיבות אלה לא מדובר בתיקון טעות סופר, אלא ביטול פסק הדין בכל הנושא של תשלום גמלת הבטחת הכנסה, כאשר הנושא של אי התייצבות אשת התובע (התובעת מס' 2) לא עלה כלל במהלך כל הדיון בבית הדין. מחובת הנתבע היה לטעון את העדר ההתייצבות כבר בכתב ההגנה במפורש, כדי שהטענה תבדק לגופה. משלא נטענה הטענה הנ"ל בכתב ההגנה, אינני מוכנה להתייחס אליה לאחר מתן פסק הדין.

10.בנסיבות אלה הבקשה נדחית בזאת ופסק הדין נשאר על כנו ומחובת הנתבע לשלם לתובעים את גמלת הבטחת ההכנסה.

11.אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: