לוי ואח' נ' גולן ואח'

החלטה

התובעים מבקשים כי יותר להם לתקן את כתב תביעתם בדרך של צירוף נתבעת נוספת.

תגובת הנתבעת התבקשה והוגשה והתובעים אף הגישו תשובתם.

על פי הבקשה התובעים מבקשים לכרוך להליך גם את חב' אל הים ברנע יזום ופיתוח בע"מ( להלן: החברה), שכן המדובר בחברה קבלנית שבנתה את הבניין שבו מצויות דירות התובעים ודירת הנתבעת ובכלל זה, חלקת גג שהתובעים מבקשים כי בית המשפט יקבע לגביה , כי היא בגדר "רכוש משותף" וכי ההצמדה של חלקת הגג הנזכרת לדירת הנתבעת- דינה להתבטל.

יצוין כי החברה משמשת אף כחברה משכנת.

הנתבעת בתגובתה אינה חולקת על הצורך בצירוף החברה כנתבעת בהליך, אלא, שלשיטתה, יש מקום להתנות תיקון זה בתשלום הוצאות לנתבעת, שהרי זו נזקקת לתקן את כתב טענותיה מה גם, שהנתבעת התריעה בפני התובעת, זה מכבר, על הצורך בצירוף החברה כנתבעת בהליך.

התובעים בתשובתם מציינים כי אין מקום לחיובם בהוצאות שכן התיקון המבוקש, אינו מחייב בהכרח תיקון של כתב הטענות של הנתבעת.

עוד מציינים התובעים כי הנתבעת לא עתרה מעולם לצירוף החברה כנתבעת, חרף טענתה.

כידוע לערכאה הדיונית סמכות ושיקול דעת נרחבים ביותר להתיר תיקון של כתב טענות זאת על מנת לאפשר הכרעה בשאלות שהן השנויות במחלוקת בין הצדדים.

עוד יש לציין בהקשר זה כי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כאמור, בכל עת.

סמכות זו משתלבת היטב עם תכליתו של ההליך המשפטי, אשר נועד לאפשר גילוי וחקר האמת, לצד החתירה להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

בית משפט הבא לבחון בקשה לתיקון כתב טענות , צריך ליתן דעתו למספר רכיבים ובכלל זה: התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, הפגיעה האפשרית ביכולת של הצד שכנגד להתגונן מפניה, התועלת הצפויה מהתיקון המבוקש, לצד האפשרות כי התיקון המבוקש יגרום להכבדה יתרה ולהארכת הדיון ואף לסרבולו. (ראה בהקשר זה רע"א 6113/13 מירו נ. ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק ואח', נבו 19.12.13 וכן, רע"א 558/14 מדינת ישראל נ. סכאי, נבו, 26.1.14)

במקרה דנן, המדובר בהליך שבמקורו, הוגש ונידון בפני המפקח על בתים משותפים ולימים בשל חוסר סמכות, הועבר לבית משפט זה.

עיון בכתב הטענות המקורי כפי שהוגש בפני המפקחת, מעלה כי התובעים טענו כבר בראשית הדרך כי החברה פעלה בניגוד להתחייבויותיה החוזיות, שכן הסכימה להצמיד חלק מהגג המשותף לאחת הדירות.

במצב דברים זה ובשעה שהתובעים מבקשים להשיג פסק דין הצהרתי אשר יכריז על ביטול ההצמדה האמורה, אך טבעי היה לצפות כי החברה שבנתה הנכס , על כל חלקיו, תיטול חלק בדיון ולא כעדה בלבד.

מטעם זה ואף בשים לב לעמדת הנתבעת, מורה כי החברה תצורף להליך כנתבעת נוספת.

כתב התביעה המתוקן בשנית, יקובל להליך.

בנסיבות העניין והואיל וכעולה מהאמור לעיל, התובעים היו מודעים לכך שהחברה הסכימה להצמדת חלקת הגג לדירה שבבעלות הנתבעת, עוד מראשית ימיו של ההליך, סברתי כי יהיה נכון וראוי לחייב התובעים בתשלום הוצאות לנתבעת.

מורה כי התובעים ישלמו לנתבעת בגין בקשה זו , הוצאות משפט בסך כולל של -5000 ₪.

יצוין כי תשלום ההוצאות, אינו מותנה בתוצאות ההליך.