לוי ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף חדרה ואח'

פסק דין

טענות התביעה

התובעים הינם בעלי מניות לשעבר של חברת א.ד.נ מרכז הבנייה בכרמל בע"מ (להלן:"א.ד.נ").

א.ד.נ שנמצאת נכון למועד הגשת התביעה בסטאטוס של חברה מחוקה, המחתה לתובעים, קודם למחיקה, את זכויותיה לגביית כספים המגיעים לה מספקים ובעלי חוב למיניהם (להלן :"המחאת זכויות") (נספח ב' לתצהיר ניב לוי).

התובעים ניהלו את עסקיהם באמצעות חשבון בבנק דיסקונט (להלן:"דיסקונט") אשר התובעים היו ערבים לו , ללא הגבלת סכום. אחת הלקוחות הגדולות של א.ד.נ, חברת גרגור עבודות עפר פיתוח ואחזקות כבישים בע"מ (להלן:"גרגור") נהגה לרכוש סחורה מא.ד.נ ושילמה עבורה בשיקים דחויים מחשבונה שהתנהל בסניף אצל הנתבע 1 אשר נוהל ע"י נתבע 2 (להלן:"הנתבעים").

עובר לתחילת היחסים המסחריים העבירה א.ד.נ לבדיקת דיסקונט שיק דחוי שקיבלה מגרגור. לבקשתה יצר מנהל סניף דיסקונט קשר עם הנתבעים לברר את מצב החשבון של גרגור ונענה כי הכל כשורה. מכאן והלאה נוצר נוהל עבודה לפיו גרגור משלמת בשיקים דחויים ודיסקונט פונה לנתבעים לגבי כל שיק באופן פרטני בטרם ביצוע נכיון.

החל מחודש ספטמבר 1997 חוללו שיקים של גרגור כאשר סיבת ההחזרה שצוינה הייתה "עיקול".

פניה של התובעים ל"גרגור" העלתה כי מדובר בחוב קטן לחברת בזק, השיקים הופקדו בשנית אחד כובד והשני שוב חולל. בתקופה זו חוללו מספר שיקים נוספים והתובעים חששו להמשיך ולספק לגרגור סחורה, אך לאור הסברי גרגור שגובו ע"י דברי ההסבר של הנתבעים לדיסקונט כי מדובר בבעיה טכנית בלבד, המשיכה א.ד.נ לספק סחורה בשווי מאות אלפי שקלים לחודש.

במרץ 1998 הוגבל חשבונה של "גרגור" כשהיא נותרת חייבת לא.ד.נ סכום של למעלה מ- 930,457 ₪.

בדיעבד התגלה לתובעים כי בסמוך לחודש ספטמבר 1997, הונתה גרגור את הנתבע 1 וקיבלה ממנו אשראי בסכומי עתק בהסתמך על חשבונות מע"צ מזויפים. הנתבע אשר שאף לגבות את הכספים מגרגור סייע לה במשך מספר חודשים לגלגל את עסקיה ומנע את הגבלת חשבונה אצלו בין היתר ע"י הימנעות מציון "א.כ.מ" כסיבת חילול השיקים, כיבוד של חלק מהשיקים ורישום סיבות אחרות לחילול.

בכל אותה תקופה המשיכו הנתבעים למסור אינפורמציה טובה על חשבונה של גרגור.

עם קבלת מסמכי הנתבעים במסגרת הליך של גילוי מסמכים הוברר כי בפרק הזמן מיום , 1/8/97 ועד ליום 1/4/98, חוללו 612 שיקים, מהם חוללו 567 מסיבה שהייתה חייבת להכלילם במניין "השיקים המסורבים" כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי וע"י כך להביא להגבלת החשבון עוד בחודש ספטמבר 1997.

כתוצאה ממחדלי הנתבעים התמוטטה א.ד.נ ויחד איתה עסקי התובעים האחרים.

התובעים צרפו חוות דעת מטעמם לפיה לו היה החשבון של גרגור מנוהל כהלכה היה חייב להפוך לחשבון מוגבל עוד בסוף חודש ספטמבר 1997.

טענות ההגנה

הנתבעים העלו טענות מקדמיות לפיהן התביעה התיישנה וכי יש לדחותה על הסף בהעדר עילה והעדר יריבות.

עוד נטען כי התנהגותם של התובעים כפי שעולה מכתב התביעה מגיעה לכדי 100% רשלנות תורמת שכן התובעים המשיכו למכור סחורה לגרגור שלא בהסתמך על אינפורמציה כלשהי מטעם הנתבעים ובשעה שהיו סימנים בשטח שחייבו נקיטת משנה זהירות והפסקת המכירות, כגון חילול שיקים מחמת עיקול.

לעניין החשבוניות שנתקבלו ממע"צ לחשבונה של גרגור, רק בסוף פברואר 1997 נודע לנתבעים שיש בעיה עם חשבונות מע"צ וכי הוטלו עליהם עיקולים.

מספר השיקים שחוללו בחשבונה של גרגור אינו רלוונטי מכיוון שרבים מהם חוללו בשל עיקול דבר שמנע את הכללתם במניין השיקים הדרוש עפ"י דין לצורך הגבלת החשבון.

פלוגתאות