לוי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

מבוא וטיעוני הצדדים

1.בפניי עתירת אסיר בה עותר האסיר להורות לשרות בתי הסוהר (להלן: "שב"ס") לבוא וליתן טעם מדוע לא יתאפשר לעותר לצאת לחופשה בת מספר שעות, לצורך השתתפותו בחתונת אחיו, ביום 31.8.10.

2.העותר מרצה עונש של 24 חודשי מאסר בפועל בגין מעשה מגונה, וזה לו, מאסרו הראשון.

3.העותר כבר ריצה 7 חודשי מאסר ומשכך, ריצה הוא יותר מרבע מתקופת מאסרו. לפיכך, באופן עקרוני זכאי העותר לחופשות.

העותר, שהה תחילה בכלא חרמון, החל טיפול במחלקה לעברייני מין, נבדק על ידי מב"ן, אשר המליץ על הוצאתו לחופשה מיוחדת של 48. לנסיבותיה של בקשה זו, עוד אדרש להלן.

סופו של יום, העותר הורחק מכלא חרמון, הועבר לכלא צלמון, ויציאתו לחופשה, בוטלה.

4.ביום 4.8.10, כך לטענת העותר, הגיש הוא בקשה לחופשה מיוחדת, לרגל חתונת אחיו, שתחול כאמור, ביום 31.8.10.

5.לטענת העותר, ובטרם קיבל תשובה סופית, הודיעו לו המשיבים, או מי מהם, כי הוא מסווג כאסיר אלמ"ב וזאת לטענתו, עקב אירוע מלפני 11 שנים.

6.לעניין זה טוען העותר, כי בהתאם לנוהל 20-1004 של שב"ס ניתן לסווג אסיר, כאסיר אלמ"ב, רק מי שעבר עבירה, או נפתחה נגדו חקירה, או תלונה, במהלך 7 שנים שקדמו למאסרו הנוכחי.

משכך אפוא, כך לטענת העותר, לא היה כלל מקום להפנותו לוועדת אלמ"ב.

7.עוד טוען העותר, כי עד למועד הגשת עתירתו, לא קיבל הוא תשובה לבקשתו לצאת לחופשה מיוחדת, ומשכך, לא היה מנוס, מהגשת עתירתו זו.

8.במהלך הדיון בעל-פה, בפניי, קיבל ב"כ העותר את תשובתו המפורטת של עודד סער, סג"ד, סגן מפקד בית סוהר חרמון, אשר דחה את בקשתו ליציאה לחופשה מיוחדת.

לאור האמור בה, הוסיף וטען ב"כ העותר, בפניי בעל-פה, כי למיטב הבנתו, וועדת האלמ"ב, מתייחסת לאירוע שארע לפני 11 שנים, בינו לבין אשתו, אירוע שהסתיים, ללא העמדה לדין כלל ומאז חיים הוא ובת-זוגו, כזוג נשוי ללא בעיות ויש להם 6 ילדים, ואשתו אף באה לבקרו בבית סוהר.

ב"כ העותר אף הציג בפניי תצהיר של אשת העותר, ובה מצהירה היא שאין לה כל התנגדות שהעותר יצא לחופשות ואף ישהה בביתם המשותף.

9.ב"כ המשיבה בתגובתה בעל-פה, הפנתה למכתבו הנ"ל של סג"ד עודד סער, וכן למכתבה של ורד אלאלוף ראש תחום טיפול ושיקום בכלא צלמון.

מהאמור במסמכים אלו, עולה התמונה הבאה:

א.העותר, ביקש בעבר חופשה מיוחדת לצורך יציאה לבר מצווה של בנו.

בהמלצת מב"ן, אישרה תחילה חופשה ל- 48 שעות. לאחר מכן התברר, כי העותר מסר הזמנה כוזבת. משכך, בוטלה חופשתו, העותר הועבר לכלא צלמון ואף נגזרו עליו 7 ימי בידוד, וזאת במסגרת דיון משמעתי שהיה לו בין כותלי בית הסוהר.

ב.בעקבות מידע חסוי הוגדר העותר, כאסיר אלמ"ב. וועדת אלמ"ב דנה בעניינו ביום 4.7.10 והחליטה, כך בחלק הגלוי של החלטתה, כי "פוטנציאל מסוכנותו (של העותר - א.ק.) כלפי סביבתו ומשפחתו גבוהה" (כך במקור - א.ק.). ולפיכך, אין המלצה לשלבו בסבב חופשות בשלב זה.