לוי אירית נ' חזן אברהם

פסק-דין

1.הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה.

להלן יפורטו עיקרי הדברים.

2.עסקינן בשתי תביעות שטריות מאוחדות.

בתא"מ 3206/09 תבעה לוי את חזן בגין 4 המחאות, בסך של 1,200 כל אחת, שחזן נתן לפקודתה, זמן פירעון 28.1.09, 28.2.09, 28.3.09 ו- 28.4.09.

סכום ההמחאות, משוערך להיום (הצמדה וריבית) עומד על הסך של 5,528 ₪.

בתא"מ 4913-01-10 תבע חזן את לוי בגין המחאה מספר 944 בסך 5,000 ₪ זמן פירעון 29.9.08 לפקודת חזן בחתימת לוי.

סכום ההמחאה, משוערך להיום (הצמדה וריבית) עומד על הסך של 5,800 ₪.

התביעה של לוי

3.ההמחאות נשוא תביעתה של לוי ניתנו בגין עסקה בה חזן רכש רכב מלוי.

ביום 8.2.08 חתמו לוי וחזן על זיכרון דברים לפיו מכרה לוי לחזן רכב מ.ר. 1278951 מסוג פרטנר פיג'ו קומבי (להלן: הרכב), בתמורה לסך של 32,000 ₪.

אין חולק כי לוי הייתה הבעלים השני של הרכב, וכי הבעלים הראשון היה חברה בע"מ.

זיכרון הדברים שנחתם היה זיכרון דברים סטנדרטי מודפס, שהצדדים מילאו בו בכתב יד את הפרטים הנוגעים לעסקה.

אחד הסעיפים המודפסים בזיכרון הדברים (סעיף 4) נגע להצהרת המוכר (לוי) לפיה הרכב בבעלות פרטית וכך גם הבעלויות הקודמות.

התמורה בגין הרכב שולמה בשיק דחוי.

סמוך למועד פירעון השיק הדחוי, חזן מכר את הרכב לסוחר רכב. סוחר הרכב שילם ללוי סך של 23,000 ₪ וסכום נוסף, סך של 9,600 ₪ שולם על ידי חזן ב- 8 המחאות. 4 ההמחאות הראשונות מתוכן נפרעו. 4 ההמחאות הנוספות הן ההמחאות נשוא התביעה.

4.חזן טען כי לוי הפרה את עסקת מכירת הרכב, דבר שגרם לו נזקים, וכן טען לקיזוז סכומים שונים המגיעים לו בגין עבודות שביצע עבור לוי.

5.באשר לרכב, חזן העיד כי גילה שבניגוד להצהרה האמורה בסעיף 4 לזיכרון הדברים, הרכב היה בבעלות חברה. חזן מצא כי בכך לוי הפרה את זיכרון הדברים הפרה יסודית, וטען כי בעקבות ההפרה נגרמו לו נזקים, שכן נאלץ למכור את הרכב בהפסד רב.

את הנזק באשר לכך אמד בסך של 6,000 ₪.

לוי העידה כי עקב טעות שבהיסח הדעת לא מחקה את סעיף 4 מזיכרון הדברים, אך היה לה ברור וידוע שחזן יודע כי מדובר ברכב שהיה בבעלות חברה פרטית.