לוטפי נ' ולצר ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות להגיש הודעה לצד שלישי כנגד אימן חסין יוסף, ולהאריך את המועד להגשתה.

המדובר בתביעה שהגיש המשיב בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש אשר נגרמו למשיב בעקבות תאונת דרכים, במהלכה פגע רכב המבקש, נהוג על ידי המבקש 2 – שהמבקשת 1 הינה מבטחתו, ברכב המשיב וגרם לו לנזקים. המשיב טען בכתב התביעה כי התאונה אירעה בכביש 60, כאשר המשיב נסע מכיוון שכם לעבר רמאללה, ואילו המבקש נסע בכיוון הנגדי. לטענת המשיב בכתב התביעה, בצאת המבקש מעקומה ימנית הוא סטה לנתיב הנגדי ופגע ברכב שנסע לפני המשיב, אח"כ איבד שליטה, סטה ימינה, פגע במעקה בטיחות, חזר לכביש הסתחרר ופגע ברכב המשיב (להלן: התאונה).

המבקשים טוענים בבקשתם כי בעת הגשת כתב ההגנה שמרו הם על זכותם להגיש הודעה לצד שלישי, וכך גם במהלך דיון לא-פורמאלי שהתקיים במעמד הישיבה המקדמית, אולם ניסיונותיהם לאתר את הצד השלישי (הוא נהג הרכב שנסע לפני המשיב) עלו בתוהו בין היתר כיוון שמספר הרישוי של רכבו לא צויין בתיק המשטרה, עד אשר התברר למבקשים כי המשיב זימן את הצד השלישי להעיד מטעמו. משעה שנחשפה זהותו של הצד השלישי עותרים המבקשים להגיש הודעה לצד שלישי כנגדו, אולם כיוון שחלף המועד לעשות כן, עותרים הם כי יוארך המועד להגשת ההודעה לצד השלישי.

עוד טוענים המבקשים כי הצד השלישי הינו צד נדרש, בהיותו מעורב בתאונה, ועל כן צירופו נחוץ על נמת להכריע בסכסוך בכללותו. עוד טוענים המבקשים כי הינם זכאים לפיצוי מאת הצד השלישי ככל שיחויבו בתביעה שלפניי, וזאת כיוון שהצד השלישי התרשל בנהיגתו, ועקב כך רובץ לפתחו אשם תורם משמעותי לקרות התאונה. לטענתם, הצד השלישי הוא שסטה לנתיב נסיעתו של המבקש, אשר ניסה למנוע את הפגיעה בבלימה ובסטייה ימינה - אך ללא הועיל, ולבסוף רכב הצד השלישי פגע ברכב המבקש והדפו ימינה, וכתוצאה מהפגיעה הסתחרר רכב המבקש, סטה לנתיב הנגדי, ופגע ברכב המשיב.

המשיב טען בתגובתו כי אין מקום להרשות משלוח ההודעה לצדדי ג'. לטענתו, על פי התקנות חלף המועד להגשת הבקשה. המשיב טוען כי מספר הרישוי של רכב הצד השלישי היה ידוע למבקשים במועד קרות התאונה, ואף תמונתו היתה מצויה בתיק המשטרה – כעולה ממכתב ששלחה המבקשת למשרד החקירות. עוד טוען המשיב כי המבקשת פנתה למשרד החקירות רק ביום 16/6/12 (דהיינו כ- 3 שנים לאחר אירוע התאונה), ועל כן לא עשתה די לבירור זהות הצד השלישי עובר להגשת התביעה, והדבר תמוה, במיוחד לאור גרסת המבקשים לפיה הצד השלישי הוא האחראי לקרות התאונה.

בנוסף, טוען המשיב כי משלוח ההודעה יאריך ויסרבל את הדיון שלא לצורך, שכן המבקשים הגישו בקשתם רק לאחר הישיבה המקדמית ולאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, ימים ספורים לפני מועד ההוכחות, ועיתוי זה יגרור הארכת הדיון שלא לצורך, שכן מועד ההוכחות יידחה, והתביעה תחזור, הלכה למעשה, לנקודת המוצא. המשיב טוען כי היעתרות לבקשה תחטיא את מטרתו של סדר הדין המהיר, ולעומת זאת – דחייתה, לא תסב למבקשים כל נזק, שכן פתוחה בפניהם הדרך להגשת תביעה עצמאית כנגד הצד השלישי. על כן, עתר המשיב לדחיית הבקשה, ולחלופין התניית ההיעתרות לבקשה בתשלום הוצאות, וחלופי חלופין - להורות כי ההודעה לצד שלישי תידון לאחר תום הדיון בתביעה במתכונתה זו.

בתשובה לתגובה חזרו המבקשים על טענותיהם, והוסיפו כי ראוי מטעמי יעילות לדון בהודעה לצד שלישי יחד עם תיק זה, וזאת על מנת שלא "להטריד" את בית המשפט פעמיים בגין אותה מסכת עובדתית, ועל מנת למנוע הכרעות סותרות. עוד לטענתו, אמור הצד השלישי להעיד בכל מקרה, ועל ראוי שיצורף כצד בתיק. המבקשים טוענים כי הנזק שייגרם למשיב מדחיית הדיון אינו משמעותי, שכן גם כך הוגשה התביעה למעלה משלוש שנים לאחר חלוף אירוע התאונה. המבקשים עתרו כי לא יושתו עליהם הוצאות.

דיון והכרעה

כעיקרון, המקרים המתאימים למתן הודעה לצד שלישי על פי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הינם:

(1)כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2)כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3)כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי.

מן הפסיקה עולה כי נתבע רשאי ליתן הודעה לצד שלישי גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובלבד ששתי העילות (עילת התביעה ועילת ההודעה) נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי (ראו: ע"א 6381/00 עו"ד קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ פ"ד נו(1) 425).

על פי תקנה 214ו(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984:

"נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי"

דהיינו, ההודעה לצד שלישי ניתנת בדרך של רשות ולא בדרך של זכות - כבתביעה בסדר דין רגיל (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 430), ויש להגישה – יחד עם כתב ההגנה.

באשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתירו משלוח ההודעה לצדדים שלישיים בתביעה בסדר דין מהיר - ראו האמור בספרם רחמים כהן, מנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" (תשס"ה) בעמ' 70:

"... אם בית המשפט נוכח כי התביעה שכנגד או ההודעה לצד שלישי מסרבלות את הדיון ומוסיפות עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, הוא רשאי, ואף חייב, לסרב לבקשה ליתן הודעה לצד ג' או להפריד את התביעה שכנגד מהתובענה כולה ולהעבירה למסלול הרגיל, כדי לשמור על מסגרת המועדים לדיון במסלול המהיר".

על מנת להכריע בבקשה, יש לבחון, אפוא, את השלב בו מוגשת הבקשה, והם היעתרות לה עלולה להביא לסרבול ההליך ולהארכתו שלא לצורך, או שמא התיקון המבוקש יביא להכרעה בכל המחלוקת בין הצדדים. בנוסף, עלינו לבחון האם ההודעה לצד שלישי שלפנינו הינה מן המקרים המתאימים למתן הודעה לצד שלישי, בהתאם לתקנה 216 לתקנות (ראו: גורן עמ' 448).