לוטפי ואח' נ' מחנאי ואח'

החלטה

המבקשת מבקשת שבית המשפט יקבע תשלום מזונות מקופת פשיטת הרגל בסך 10,000 ₪ לחודש, בטענה שלפי פסק דין שאישר את הסכם הממון שבינה לבין החייב, לפני עשר שנים, התחייב החייב לשלם לה מזונות בסך 10,000 ₪ כל ימי חייה, למרות שהיא חדלה לחיות איתו ועברה לגור בדירה בחיפה.

המבקשת טענה טענות נוספות לענין ערבותה למשכנתאות, תמימותה וניצול מצוקתה בחתימה על מסמכים. אין בדעתי להביע כלל דעתי על טענות אלה, שאינן שייכות לענין קביעת המזונות, וכנראה לא נועדו אלא "להגדיל תורה ולהאדיר".

איני סבור, שמן הראוי שהנושים יאולצו לכבד את התחייבותו של החייב, שניתנה כאשר היה בעל מפעל וחי ברמת חיים גבוהה, גם אם ההסכמה אושרה כהסכם ממון. קביעת המזונות שעל החייב לשלם מתוך קופת הכינוס צריכה להיעשות לפי הצרכים האמיתיים של המבקשת. המבקשת לא פירטה כלל צרכים אלה, והסתפקה בטענה שיש לזכותה פסק דין, וכי חלוקת הסכום שקיבלה עד עתה ממימוש הדירה שבה לא התגוררה לתוחלת חייה מעמידה אותה בהכנסה של 3,554 ₪ לחודש בלבד.

אין בידי המבקשת פסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות ותוך דיון בטענות משני הצדדים, אלא הסכם ממון מאושר על ידי בית המשפט לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. אין להסכם הממון המאושר תוקף של פסק דין, אלא של הסכם מאושר, כפי שכתוב באישור של בית המשפט למשפחה.

אין זה נכון שהמבקשת מקבלת רק 853,143 ₪ ממימוש הדירה שאינה משמשת למגוריה, אלא היא עתידה לקבל סכום נוסף של כ- 175,000 ₪. גם החשבון שערכה המבקשת אינו נכון. לא ניתן לחלק את הסכום ל- 20 שנה ולטעון שיהיה עליה להסתפק בסכום זה. יש להביא בחשבון היוון וריבית. כך, סכום של לפחות 1,000,000 ש"ח, שיהיה בידי המבקשת, לפי שיעור ההיוון המקובל של 3%, הוא שווה ערך להכנסה חודשית של לפחות 5,545 ₪ למשך 20 שנה. המבקשת לא הוכיחה שסכום זה אינו מספיק למחייתה כאישה המתגוררת לבדה בדירה שעבורה אינה משלמת דמי שכירות, ועליה לקבל דווקא 10,000 ₪ לחודש.

לפיכך, אני דוחה את בקשת המבקשת.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"א, 05 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: