לוחמי החיזבאללה נגדם הוגש כתב אישום בישראל אינם זכאים למעמד שבויי מלחמה

השופט בנימין ארבל:

א.         מבוא:

1.         נגד שלושת הנאשמים, כולם אזרחי מדינת לבנון ולוחמים בארגון הידוע כארגון "חיזבאללה", הוגשו כתבי אישום, בהם הואשמו בשורת עבירות על פי הפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948, תקנות ההגנה לשעות חרום 1945 וחוק העונשין התשל"ז - 1977.

            כל האישומים שבכתבי האישום מתייחסים לפעילותם של הנאשמים כנגד מדינת ישראל ואזרחיה במסגרת ארגון החיזבאללה, לרבות אימונים צבאיים שעברו השלושה בלבנון ובאיראן, ופעילות הקשורה בלחימת הארגון כנגד מדינת ישראל.

            נאשם מס' 1 - מוחמד סרור - הצטרף לארגון החיזבאללה בשנת 2004 ונעצר ביום 4/8/2006 ע"י כוח צה"ל. נאשם זה עבר אימונים במסגרת ארגון החיזבאללה בלבנון ובאירן. לאחר שסיים את אימוניו כלוחם נ"ט, הוא הוצב כלוחם בכפר עייטה א-שעב, שם היה אמור לארוב לכוחות צה"ל, שחדרו ללבנון במסגרת ארועי חודשים יולי אוגוסט 2006 - הידועים כ"מלחמת לבנון השניה". במסגרת ארועים אלה שהה הנאשם בכפר כשהוא חמוש בכלי נשק מסוגים שונים ותפקידו היה לפגוע בחיילי צה"ל ולגרום למותם.

            בגין כל אלה הואשם הנאשם מס' 1 בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון טרוריסטי, נסיון לרצח, עבירות בנשק, אימונים צבאיים אסורים ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

            נאשם מס' 2 - חוסיין סלימאן - הועמד לדין בכתב אישום מאוחד עם הנאשם מס' 1. עפ"י המפורט בכתב אישום זה, הוא עבר אימונים ממושכים, מסוגים שונים, הן בלבנון והן באיראן במטרה להכשירו כלוחם של מנגנון הקבע של אירגון החיזבאללה. במסגרת חברותו בארגון זה השתתף הנאשם מס' 2 בארוע תקיפת מוצב צה"ל בכפר עג'ר שהתרחש ביום 21/11/2005, כאשר לשם כך הוא צוייד בטילי נ"ט. במהלך ארועי אותו יום, ירה הנאשם מספר טילים, אשר גרמו לפגיעות באמצעי תצפית צה"לי. חברי חולייתו של הנאשם ירו אף הם טילים, אשר גרמו נזקים לשלושה טנקים וכלי רכב נוספים.

            ביום 12/7/2006 נערכה תקיפת אנשי חיזבאללה על סיור של צה"ל שנע בתוך שטח ישראל באזור גבול הלבנון. הנאשם אף הוא נטל חלק בארוע זה, כאשר הוא היה מצוייד, יחד עם יתר אנשי חולייתו, בתול"ר מסוג 9B, כאשר משימתו היתה להשמיד כל כוח ישראלי שינסה לסייע בחילוץ חיילי צה"ל אשר ייחטפו. ואכן בבוקרו של אותו יום הותקף במקום סיור של צה"ל. חיילי החיזבאללה שהיו במקום גרמו מיידית למותם של שלושה חיילים וחטפו את שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. בקרבות שהתפתחו לאחר מכן נהרגו עוד 5 חיילי צה"ל. כן נפצעו קשה מספר חיילים. יש לציין כי ארוע זה אשר הביא לפתיחת ארועי הלחימה התרחש, לאחר שהנאשם השתתף במספר מארבים שקדמו למארב האחרון, אולם לא הגיעו לכלל יצירת מגע.

בגין כל אלה מואשם הנאשם 2 בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רצח (8 מקרים), חטיפה לשם רצח או סחיטה, עבירות בנשק ועבירות נוספות.

בהמשך פעולות הלחימה, הוצב הנאשם מס' 2 בכפר עייטה א-שעב. שם ארב, תוך שהוא חמוש באמצעי לחימה שונים, לכוחות צה"ל. ביום 4/8/2006 נלכד הנאשם ע"י כוחות צה"ל.

נאשם מס' 3 - מאהר כוראני - אף הוא אזרח לבנון, הצטרף לארגון החיזבאללה עוד בשנת 1994. נאשם זה עבר מאז שנת 1998 סדרות אימונים שונים בלבנון ובאיראן. בין היתר, השתתף הנאשם אף בהתקפה על מוצב צה"ל בכפר עג'ר,שנערכה ביום 21/11/2005. באותו ארוע הוא צוייד בטיל נגד מטוסים, אשר מטרתו היתה הפלת כלי טייס ישראלים, אשר לפי ההערכה, אמורים היו להשתתף בלחימה. משימה זו לא יצאה אל הפועל, כיוון שהנאשם לא זיהה כלי טייס ישראלים.  עם זאת, הפעילו אנשי החיזבאללה האחרים אש כבדה על כוחות צה"ל שבצד הישראלי, תוך גרימת פגיעות בחיילי צה"ל ובציוד צבאי.

במסגרת ארועי המלחמה, השתתף הנאשם במארב נגד כוחות צה"ל, אשר נעשה מערבית לעיירה שיחין, אשר מטרתו היתה פגיעה בחיילי צה"ל. נוכח ירי כבד של כוחות צה"ל, לא הצליח הנאשם לבצע את תוכניתו. בהמשך הוא נלכד בתוך העיירה כאשר הוא חמוש בנשק אישי ובטילים נגד מטוסים.

בגין כל הארועים האמורים הועמד הנאשם לדין, בכתב אישום נפרד, ובו שלושה פריטי אישום שונים ובהם הואשם בעבירות של נסיון לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק, אימונים צבאיים אסורים, חברות בארגון טרור ומתן שרות להתאחדות בלתי מותרת.

2.         בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשו נגד שלושת הנאשמים בקשות למעצרם עד תום ההליכים. במסגרת הדיון שנערך בבקשות אלה, נטען ע"י שלושת הנאשמים כי הינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה בהתאם לקבוע בסעיף 4 A(1) לאמנת ז'נבה השלישית משנת 1949 [אמנת ג'נבה מיום 12 באוגוסט 1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה, כתבי אמנה 30, 453], אשר מדינת ישראל צד לה [להלן - "האמנה"]. בית משפט זה, מפי כב' סגן הנשיא יצחק כהן, דחה את טענות הנאשמים, בקבעו כי אין הנאשמים זכאים לחסות בצילה של הגנת האמנה כדין שבויי מלחמה וזאת לא עפ"י סעיף 4 A (1) ולא עפ"י פסקה 4 A(2). עררים שהוגשו לבית המשפט העליון בבש"פ 8780/06 ו- 8984/06 נדחו (ראה בש"פ 8780/06 סרור נ' מ"י תק-על 2006(4), 1833).

ב.         ההליך:

3.         עתה מונחות לפתחנו שתי בקשות, שהוגשו בהתאם להוראת סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982. בשתי הבקשות גם יחד חוזרים הנאשמים על טענתם, כי הינם זכאים לחסות בצילה של הגנת סעיף 4A (1) לאמנה. שכן, כל האישומים המיוחסים להם, מתייחסים לפעילותם כלוחמי האוייב. לטענתם, מהווה ארגון החיזבאללה חלק מן הכוחות המזויינים של מדינת לבנון, ובהתאם זכאים הם למעמד של לוחמים ושבויי מלחמה.

ב"כ הנאשמים 2 ו- 3 מוסיפה וטוענת, כי ראשית, בטרם ייכנס בית המשפט להיכל הדיון, עליו להכריע בשאלת מעמדם של הנאשמים, נוכח הוראת סעיף 5 לאמנה, על פיה כל עוד לא הוכרע מעמדם כשבויי מלחמה, הרי הם זכאים להגנת האמנה. שכן, "מי שספק במעמדו כשבוי מלחמה, ינהגו בו כשבוי מלחמה עד אשר מעמדו ייקבע על ידי טריבונל מוסמך".

כטענה חילופית, טוענת ב"כ נאשמים אלה, כי ביחס לנאשם מס' 3, נעדר בית משפט זה סמכות מקומית. שכן, הפעולות אשר בוצעו על ידו, ואשר משמשות כתשתית לכתב האישום, בוצעו כולן במדינת לבנון. על כן העבירות הן עבירות חוץ, וככאלה אינן בגדרי סמכותו המקומית של בית משפט זה.

4.         ב"כ הנאשם מס' 1, מוסיף וטוען טענות רבות, אשר אינן משותפות לכל הנאשמים. בקליפת אגוז, טענותיו הנוספות הינן כדלקמן: