לוזון אורי נ' חודרה שלמה

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן על ידי ביום 2.4.10, ואשר במסגרתו קיבלתי את תביעת המשיב כנגד המבקש, לתשלום סכום התביעה, בסך של 101,966 ₪, בגין ארבע המחאות אשר נמשכו על ידי המבקש ואשר המשיב טען כי הנו אוחז בהם כדין.

המבקש טוען בבקשה כי יש לעכב את הביצוע של פסק הדין, וזאת הן מאחר סיכויי ההצלחה של הערעור טובים ביותר והן מפאת חוסר האפשרות להשבת המצב לקדמותו. בתגובת המשיב לבקשה, טוען המשיב כי סיכויי הערעור קלושים וכי לא הוכח רכיב ההכבדה של השבת המצב לקדמותו. המבקש לא הגיש תשובה לתגובת המשיב.

ההלכה לגבי עיכוב ביצוע פסק דין כספי, כפי שאוזכרה בע"א 7586/07 הרצל סאסי נ' שמעון אטיאס (פורסם בנבו), הנה כי:

"מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו עליו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403 (1997)).

יתרה מכך, כלל הוא, כי פסק דין שביצועו דורש תשלום של סכום כספי ותו לא, אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש החלטה לתשלום כסף הינה, בדרך כלל, הפיכה על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181 (2002)). על כן, כדי לזכות בעיכוב ביצועה של החלטה לתשלום סכום כסף, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספו (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 5 (1984)).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

מאחר והערעור הוא על פסק דין שניתן על ידי, ואני אמור כעת להכריע במסגרת הבקשה דנן, מה הם סיכויי הערעור על פסק הדין, אני סבור כי בנסיבות אלה, מן הראוי כי, לצרכי בקשה זו בלבד, אצא מתוך נקודת מוצא כי סיכויי הערעור אפשריים.

יחד עם זאת, התנאי ההכרחי של רכיב ההכבדה, לא הוכח על ידי המבקש באופן מינימאלי. לא רק שלא הוגש תצהיר לתמיכה בבקשה, הרי שלא הונחה ולו בבקשה עצמה, תשתית ראייתית מינימאלית, שתוכיח כי מצבו הכלכלי של המשיב, הנו כזה אשר יקשה על המבקש להחזיר את המצב לקדמותו ולקבל חזרה מהמשיב את סכומי התביעה ככל שהערעור יתקבל (בשולי הדברים, יצוין כי תשלום פסק הדין על ידי המבקש מוטל בספק, נוכח מצבו הכלכלי של המבקש על פי גרסתו הוא). מכל מקום, הסתמכות המבקש על כך שהמשיב עוסק בניכיון שיקים, אין בה כדי לעמוד בנטל הנדרש. ככל שהמשיב עוסק בניכיון שיקים, מיותר לציין כי עובדה זו, כשלעצמה, גם אם נכונה היא, אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי מצבו הכלכלי של המשיב. לכאורה, יתכן ומצבו הכלכלי של מי שעוסק בניכיון שיקים יהיה מציין.

אשר על כן, משלא הוכח רכיב ההכבדה, דין הבקשה להידחות. המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה, בסך של 2,500 ₪ + מע"מ, תוך 30 יום מהמצאת החלטתי לידי המבקש.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: