לודריק נ' מכללת מגוון טכנולוגיות

פסק דין

הרקע והצדדים

1.התובע נרשם לקורס מחשבים אצל הנתבעת. לאחר תחילת הקורס התובע ביקש לחזור בו מהתחייבותו ולבטל את המשך לימודיו.

2.לטענת התובע המכינה שקדמה לקורס החלה באיחור של חודש, ושוב נאלץ לחכות כחודש עד לתחילת הקורס. בנוסף טען התובע, כי מספר ימי הלימוד ירד מפעמיים בשבוע לפעם בשבוע וכן התקצרו שעות הלימוד.

לטענת התובע, הקורס נמשך חודשים ארוכים מעבר ממה שהובטח לו, הציוד שבו התנסו לא היה מקצועי ורמת הלימוד נמוכה וירודה. התובע עתר להחזר מלוא התמורה ששילם עבור הקורס היינו 8,450 ₪.

3.הנתבעת טענה כי הקורס התארך בשל עמידתה בחובה להשלים את מלוא שעות הלימוד, אך אין כל הצדקה להחזר הסכום היות ועמדה בכל התחייבויותיה בהעמדת מעבדה חדישה לשימוש תלמידיה ובעמידה ברמת לימודים איכותית.

הנתבעת טענה כי הובהר לתובע מראש שהלימודים יהיו בין פעם לפעמיים בשבוע, כי לא בוטלו שיעורים ללא הודעה מוקדמת לתלמידים, וכי התובע השתתף בשיעורים עד לחודש יולי 2012, כאשר הקורס החל בספטמבר 2011 והסתיים בחודש אוקטובר 2012.

4.בדיון שנערך בפני טען התובע כי "עברתי שנה של סבל ובזבזתי שנה מחיי....אני לומד דבר חדש והכסף נזרק באוויר. היינו אמורים לסיים את הלימודים בשמונה וחצי חודשים וסיימנו בשנה וחצי" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 7-8). אבי התובע שהעיד בדיון, טען כי הנתבעת הבטיחה להחזרת הכסף, וגם אמו של התובע העידה. הנתבעת טענה בעדותה כי "הייתי מוכנה לשקול להחזיר חלק יחסי של 1,500-2,000 ₪ אבל הם עמדו על קבלת מלוא הסכום שלא היה סביר".

דיון והכרעה

5.   לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה בלבד, הכל כפי שיפורט להלן.

6.   בהתאם לעדותה של הנתבעת, מנהלת המכללה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 11-13) ובמענה לשאלות בית המשפט:

"ש.ת. הקורס היה אמור להסתיים בסוף חודש יוני 2012 ובפועל הסתיים לאחר החגים בחודש אוקטובר.

ש.ת. התחילו את הקורס 8 תלמידים וסיימו 5 כולל התובע.

ש.ת. לפי הרישומים שלנו התובע היה בשיעורים עד לסוף חודש יולי. השם שלו לאחר מכך המשיך להיות רשום אך הוא לא נוכח בשיעורים".

7.      הנתבעת אינה חולקת על כך שתובע ביקש לבטל את הלימודים ולקבל את כספו חזרה, אלא שלטענתה היתה מוכנה להשיב רק חלק יחסי מהתשלום, ולא את כל התשלום כפי שדרש אביו של התובע.

8.יש לדעתי לראות בהתמשכות הקורס ב- 4 חודשים מעבר למובטח, משום הפרה של התחייבויות הנתבעת כלפי התובע, בגינם הוא זכאי לפיצוי. יש לתת את הדעת על כך שמתוך 8 תלמידים שהחלו בקורס, סיימו אותו רק ארבעה (התובע, כאמור, הפסיק להגיע לשיעורים 3 חודשים לפני סיומו, כך שאין לראות בו כמי שהשלים את הקורס).

9.עם זאת, אינני מקבלת את טענות התובע כי הוא זכאי להחזר מלא של שכר הלימוד ששילם. למרות טענותיו - כי מתחילתו של הקורס בוטלו שיעורים רבים, השיעורים התקצרו, הפגישות התקיימו רק פעם בשבוע במקום פעמיים, הציוד לא היה מתאים והרמה המקצועית ירודה - התובע המשיך להגיע לשיעורים במשך 10 חודשים, להשתתף בלימודים המעשיים ובההרצאות העיוניות. אציין כי בסעיף 7 לטופס ההרשמה, עליו חתום התובע, נרשם כי המכללה רשאית לשנות את ימי הלימוד ושעות קיום הקורס.

התובע לא הביא תלמיד נוסף לתמוך בעדותו בנוגע לרמה המקצועית, ביטול שיעורים ללא הודעה מוקדמת, אופי השיעורים המעשיים וכיוב' טענות, שכולן הוכחשו על ידי הנתבעת. הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (1990), פ"ד מד(1) 239, 245).

10.בנסיבות האמורות, אני מקבלת את גישתה של הנתבעת כי יש מקום להשיב סכום חלקי ויחסי בלבד. בקביעת הסכום להחזר, אני לוקחת בחשבון את העובדה כי התובע, לאור אכזבתו מכלל נסיבות הלימודים במכללה, בחר להפסיק להגיע לשיעורים 3 חודשים לפני שהסתיים מסלול ההכשרה והוא לא השלים את הקורס, דבר שיש בו כדי להעיד על רצינות הטרוניות שהעלה (לפחות מבחינתו הסובייקטיבית).

סוף דבר