לודמילה נ' כלל חברה לביטוח ואח'

פסק דין

התובעת, ילידת שנת 1990, נפגעה בתאונה ביום 1.8.2001, בהיותה תלמידת בית ספר.

התביעה הינה לתשלום תגמולי ביטוח, לפי פוליסת הביטוח לתאונות אישיות לתלמידים.

בהתאם לחוות דעת המומחית הרפואית מטעם בית המשפט, לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 5%.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת חישוב גובה הפיצוי המגיע לתובעת.

עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת ההצמדה והריבית.

פוליסת הביטוח הרלבנטית קובעת, כי שיעור הפיצוי במקרה של נכות מלאה וקבועה עומד על סך של 80,000 $.

לטענת ב"כ התובעת, חישוב הפיצוי צריך להתבצע לפי שער הדולר במועד הגשת טופס התביעה, בחודש 2/2003 (אשר עמד על סך 4.78 ₪ לדולר). לעמדת ב"כ התובעת, לסכום האמור יש להוסיף הצמדה וריבית החל מחודש 2/2003 ועד היום.

לעמדת ב"כ הנתבעת, חישוב הפיצוי צריך להתבצע לפי שער הדולר במועד התשלום. לעניין תוספת הריבית, ב"כ הנתבעת טוענים, כי לנוכח התנהלות התובעת בתיק זה, אין התובעת זכאית לפסיקת ריבית על סכום הפיצוי.

בהתאם להוראות פוליסת הביטוח, תשלומי תגמולי הביטוח יעשו על-פי השער היציג של הדולר סמוך לפני מועד התשלום. במקרה של נכות, מועד התשלום יהיה תוך 30 יום לאחר קביעה של אחוזי הנכות.

נוהל הגשת תביעה לפי פוליסת הביטוח קובע, כי הנפגע, באמצעות הוריו או אפרוטרופסיו, יפנו למבטח בטופס תביעה, בצירוף מסמכים רפואיים. הנפגע יופנה לרופא המבטח וייבדק בבדיקה רפואית. בתום הבירור הרפואי ומשנקבעה הנכות, ישולם סכום הפיצויים לנפגע.

בהתאם לסעיף 28(ד) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הוראות החוק בדבר תוספת הפרשי הצמדה, לא יחולו על תגמולי ביטוח המשולמים במטבע חוץ, או במטבע ישראלי המחושב לפי ערכו של מטבע חוץ, ואולם על תגמולים כאמור תיווסף, בתום 30 ימים מיום מסירת הדרישה למבטח, ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

על כן, את הפיצוי יש לחשב לפי שער הדולר נכון למועד מתן פסק הדין, כאשר ההצמדה לשער הדולר באה במקום הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

קביעה זו לגבי שער הדולר רלבנטית לעניין המחלוקת בדבר שיעור ההצמדה של סך הפיצוי המגיע לתובעת. מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לתוספת הריבית.

כמפורט לעיל, לפי סעיף 28(ד) לחוק חוזה הביטוח, יש להוסיף לסכום הפיצוי ריבית כקבוע בסעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, היינו לפי הריבית שנקבעה בתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 ובפרט לפי תקנה 4 לתקנות האמורות, הקובעת את שיעור הריבית על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ.

על רקע המפורט לעיל, יש לבחון את המועד אשר ממנו תתווסף הריבית כאמור.

לטענת ב"כ התובעת, טופס התביעה הוגש בחודש 2/2003. עיון מדוקדק בתיק בית המשפט מעלה, כי לא הוגש כל העתק של טופס כאמור. לטענת הנתבעת, כלל לא היה ידוע לה על התאונה, קודם למועד שבו הומצאה לידיה התביעה בתיק זה. בהעדר טופס התביעה הנטען, לא ניתן להסתמך על הטענה בדבר משלוח טופס כאמור בחודש 2/2003.

במצב דברים זה, נראה כי יהיה זה נכון, ראוי וצודק, לקבוע כי מועד הדרישה למבטח הינו מועד הגשת התביעה, יום 5.10.06. בהתאם לסעיף 28(ד) לחוק חוזה הביטוח, הריבית תיווסף בתום 30 ימים ממועד זה.

לפיכך, התובעת זכאית לקבלת פיצוי בשיעור 5% מסך של 80,000 $, לפי שער הדולר נכון למועד עריכת החישוב, היינו במועד מתן פסק הדין, סך של 3.695 ₪ לדולר. לסך האמור יש להוסיף ריבית כמפורט לעיל, לפי תקנה 4 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), החל מתום 30 יום ממועד הגשת התביעה ביום 5.10.06.

לטענת ב"כ התובעת, היא נעדרה מפעילות למשך 30 ימים, אשר היו ימי חופשה ועל כן זכאית עבור התקופה האמורה לתשלום בגין נכות זמנית, בניכוי תקופת המתנה של 5 ימים, היינו עבור 25 ימים.