לוגסי נ' מדינת ישראל(אחר/נוסף)

החלטה

בפני בקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת ביחס לתביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת בשל חסינות שיפוטית, העדר עילת תביעה והיות התביעה קנטרנית.

תמצית כתב התביעה

בכתב התביעה תבע התובע ממדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט פיצויים בסך 25,316 ₪ בגין רשלנות רבתי של הנתבעת ו/או מי מעובדיה ו/או שלוחיה, נוכח שיהוי בלתי סביר במתן פסק דין על ידי כב' השופטת [בדימוס] ברכה סמסון שניתן ביום 24.5.09 לטובת התובע בתביעה בסדר דין מהיר שהגיש.

לטענת התובע, תוצאת מתן פסק הדין באיחור גרמה לו נזק כלכלי עצום מאחר ועד שניתן פסה"ד לא ניתן היה להיפרע את הסכום שנפסק לזכות התובע הואיל שהנתבעת באותו תיק נכנסה להליך של פירוק ע"י ביהמ"ש ביום 27.5.10.

לטענת התובע, למרות שהתביעה התבררה בסדר דין מהיר וחרף הגשת בקשות רבות על ידו למתן פסק דין, ניתן פסק הדין כעבור 4 שנים ממועד הגשת התביעה וכעבור שנה וחצי ממועד הגשת הסיכומים.

במעשיה, נהגה הנתבעת ברשלנות, תוך הפרת חובה חקוקה ותוך פגיעה בזכויות התובע להיפרע את מלוא הסכום שנפסק לטובתו במסגרת פסק הדין.

טענות המבקשת בבקשה לסילוק על הסף

מדובר בתביעה שהוגשה נגד נושאת משרה שיפוטית [כב' השופטת בדימוס ברכה סמסון] במסווה של תביעה כנגד המדינה כאשר כל הטענות המופנות כלפיה בתביעה זו נוגעות לפעולות שיפוטיות אשר בוצעו במסגרת תפקידה ודי בכך כדי לדחות את התביעה על הסף.

כעולה מכתב התביעה, התובע הגיש תביעה בתא"מ 400/05. בתביעה הוגשו סיכומי הצדדים בשנת 2008. התובע הגיש בקשות למתן פסק דין ופסה"ד ניתן ביום 24.5.09.

הוגשה תלונה לנציבות תלונות על השופטים, בה ניתנה החלטה ביום 9.7.09, כאשר במסגרת החלטה זו נקבע "הסיבה העיקרית לאיחור במתן פסק הדין נובע מעומס מצטבר בעבודה, כיוון שכב' השופטת סמסון היא השופטת היחידה בקרית שמונה ובקצרין. כמו כן, חלתה השופטת זמן ממושך".

בית המשפט מתבקש לדחות את התביעה על הסף בגין חסינות שיפוטית, שכן מועד מתן פסק הדין הינו חלק ממלאכתם של בתי המשפט במסגרת תפקידם השיפוטי ואין החלטותיהם מקימות חבות בנזיקין. משכך, העוולות שמייחס התובע לנתבעת נעשו במסגרת תפקידה של השופטת ברכה סמסון.

בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות אומצה העמדה הגורסת כי החסינות השיפוטית הינה חסינות מהותית, מוחלטת ומלאה, החלה על כל מעשה שיפוטי ומונעת, כאמור, את האפשרות להגיש תביעות בין אם באחריות שילוחית ובין אם באחריות ישירה.

עוד טוענת המבקשת, כי מדובר בתביעה קנטרנית וכי התביעה נעדרת עילה וכי אין קשר סיבתי בין התנהלות התובע לבין הנזק שנגרם ככל שנגרם לתובע.

טענות המשיבה בתגובה לבקשה לסילוק על הסף

אין מדובר במקרה קיצוני ונדיר המצדיק סילוק על הסף המהווה אמצעי חריג ביותר. מובהר כי אין מדובר בתביעה אישית כנגד השופטת בדימוס סמסון, אלא בתביעה שהוגשה כנגד הנהלת בתי המשפט הנושאת באחריות שילוחית למעשיה או למחדליה של עובדיה, אחריות שהוכרה בפסיקה בנוגע למעשים או למחדלים.

לטענת המשיבה, סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן: "הפקודה"] חוסם הגשת תביעה נגד השופטת בגין מעשים או מחדלים שביצעה במסגרת תפקידה, אולם הוא אינו מעניק חסינות לנתבעת בגין אחריות שילוחית לרשלנות של שופט.

לטענת המשיבה, ההלכה המנחה בענין זה נקבעה בבר"ע (י-ם) 2315/00 מדינת ישראל נ' אבי פרידמן [להלן: "ענין פרידמן"] שבו נקבע כי "לשון החוק אינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה".

לטענת התובע לנתבעת אחריות שילוחית לפי סעיף 13 לפקודה, מכח אחריות שילוחית בגין מעשי עוולה של שופט במסגרת תפקידו, נוכח יחסי עובד מעביד בין הנתבעת לבין השופטים.

עוד טוען התובע, כי גם אם אין יחסי עובד מעביד בין השופטים לבין המדינה, הרי הנתבעת חבה בגין מעשיה של השופטת סמסון באחריות שילוחית למעשיה בגין סעיף 14 לפקודה.