לוגטין(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

נגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בראשון בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 334 + 335 (ב) (1) לחוק העונשין).

נטען בכתב האישום כי ב-07/03/10 בביתם בראשון, תקף העורר את בת זוגו (להלן: "המתלוננת") בכך שהכה אותה בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה וכתוצאה מכך נגרם לה חתך באף בגינו פונתה לבית החולים ונזקקה לתפרים.

במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בדיון בבימ"ש קמא חלקה ב"כ העורר על קיומן של ראיות לכאורה ובימ"ש שמע טיעונים בנקודה זו. בהחלטה שניתנה על ידי בימ"ש ביום 22/03/10, קבע ביהמ"ש קמא (כב' השופטת זמיר) "מבחינה משפטית קיים צדק בטענות ב"כ המשיב כי קיים כרסום ממשי בכל הנוגע לעבירת התקיפה המיוחסת למשיב, בנסיבות בהן המתלוננת מסרבת לשתף פעולה ובידי המשיבה אין עד ראיה לאירוע".

לעניין המסוכנות קבע בימ"ש קמא כי התמונה העולה מקריאת חומר הראיות מעלה חשש לגבי התנהלותו של המשיב שביצע את המיוחס לו כאשר הוא בגילופין וכל המעורבים בתיק מסרבים לשתף פעולה מתוך חשש כבד מפניו.

נוכח החולשה הראייתית הממשית, קבע בימ"ש כי יש לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב וכשתוצע כזו, היא תבחן על ידו.

בדיון נוסף ב-14/04/10 הוצעה חלופת מעצר (בתחומי העיר ראשל"צ) ולאחר שנבחנה על ידי בית המשפט, קבע ביהמ"ש כי החלופה שהוצעה אינה ראויה ואין בה כדי לאיין מסוכנות הנשקפת מהמשיב.

בדיון נוסף ב-22/04/10 הוצעה חלופה נוספת בביתו של מר פנסנקו מקסים ובפיקוחו (להלן: "הערב המוצע"). בימ"ש בחן חלופה זו ומצא אותה ראויה והורה על שחרורו של העורר, באיזוק אלקטרוני, למעצר בית מלא בביתו של הערב המוצע ובפיקוחו. בנוסף, הוטלו הגבלות כספיות לרבות הפקדה במזומנים.

ב-03/05/10 התקיים דיון נוסף בבימ"ש קמא. ב"כ העורר הודיעה באותה ישיבה, כי העורר לא שוחרר מאחר והחלופה שהוצעה ונמצאה ראויה איננה רלוונטית יותר. הוצעה חלופת מעצר נוספת בביתו של איליה ג'ינג'אחשווילי (להלן: "איליה") ברח' הגדוד העברי 62 ראשל"צ ובפיקוחו ובפיקוח נוסף לסירוגין של מר אפנסייב אלכסיי.

מאחר ומר איליה לא התייצב לאותה ישיבה בבית המשפט, נקבע דיון נוסף ל-06/05/10.

בישיבה זו התייצב מר איליה, הוא נבחן על ידי בית המשפט ונמצא לא ראוי לשמש כמפקח לאחר שהתברר כי למרות התשובה החד משמעית שלו שמעולם לא נחקר במשטרה, תלויים ועומדים נגדו 2 תיקים בעבירות אלימות אשר בגינן נחקר לא מכבר.

בנסיבות אלה החליט בימ"ש כי אין ליתן בו אמון.

מאחר וכך, קבע בימ"ש, כי למרות החלטת השחרור, כל עוד לא ישוכנע בקיומה של חלופה ספציפית, לא יוכל העורר להשתחרר.

לאחר שביהמ"ש נתן החלטתו, הבהירה ב"כ העורר כי ניתן לקבוע שמקום מעצר הבית יהיה בביתו של איליה והפיקוח ייעשה על ידי מר אפנסייב אלכסיי שנמצא ראוי לשמש כמפקח.

ב"כ העורר הוסיפה וטענה כי פיקוח יחיד והאיזוק האלקטרוני יהיה בהם כדי לאיין מסוכנותו של העורר.

בהחלטה נוספת שניתנה על ידי ביהמ"ש באותה ישיבה, קבע ביהמ"ש כי קיימת בעייתיות בחלופה המוצעת ובאפשרות שמר איליה יחזיק בביתו מפוקח ומפקח לאורך תקופה ממושכת וייאלץ לדאוג לכלכלתם, בשים לב לכך כי מר אפנסייב איננו מתגורר בביתו של איליה ובפיקוח יחיד שלו ייאלץ להתגורר בביתו של איליה במהלך כל תקופת הפיקוח.

ביהמ"ש הוסיף וקבע כי אם יוצע מפקח נוסף, תשקל הבקשה מחדש.

ביהמ"ש לא נתן דעתו בהחלטות שניתנו על ידו לבקשת ב"כ העורר לאפשר לו לצאת לעבודה. אולם, נוכח הקביעות שלו עולה באופן שלא משתמע לשני פנים כי ביהמ"ש דחה את הבקשה ליציאה לעבודה.

על החלטה זו של בימ"ש קמא נסב הערר שבפני.