לוביץ נ' ישראלי

פסק דין

התובע הגיש תביעתו נגד הנתבעים לתשלום סך של 2,250 ₪ לפני מע"מ, בגין עבודה שביצע, לטענתו, על פי הזמנת הנתבעים.

עסקינן בגג עם מעטפת אלומיניום ולוחות אסכורית. זאת לציין ולהדגיש, כי התובע לא צירף לתביעתו מסמך כלשהו המעיד לפרטי פרטים על הזמנה שקיבל מאת הנתבעים. הנתבעים, מאידך, צירפו "פתק" שבראשו מודפס "תריסי משה", שם נרשם בזו הלשון:

"גג אסכורית 7 ס"מ

400X185

כל העבודה – 2,800, כולל הרכבה על החלונות

על חשבון 1,000

נשאר 1,800".

מצאתי לנכון לתאר את ה-"פתק" מאחר שמלבד פתק זה, לא פירטו לא הנתבעים מצדם ולא התובע מצדו את פרטי הגגון המוזמן.

לטענת התובע בכתב התביעה, לאחר סיכום ממושך על מחיר של 3,250 ₪ לפני מע"מ, קיבל על החשבון 1,000 ₪ לפי מידות שקיבל מהנתבע. בזמן שהגיע לביצוע העבודה, טוען התובע, כי הנתבעים לא חדלו מלבוא אליו בטענות. לטענת התובע, "אין לזה שום קשר לעבודה". למרות זאת, המשיך וסיים את העבודה בצורה טובה ומקצועית, אלא שאת יתרת התשלום, בסך של 2,250 ₪ לא כולל מע"מ, לא קיבל.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם, כי מיד עם תחילת העבודה – הבחינה הנתבעת 2, כי זו מבוצעת באופן לקוי. התובע קדח חורים שלא לצורך בקירות ביתם, לא ניקה את המשטח בטרם הרכבת הגגון. הנתבעת 2 פנתה אל התובע, לגרסתה, הלינה על אופן העבודה ואף הפצירה בו לחדול מלקדוח בברזל, שכן "לא מדובר בסוכה לחג סוכות, אלא בגג קבוע" – סעיף 7 לכתב ההגנה.

בקצירת האומר, טוענים הנתבעים לליקויים רבים בעבודה שבוצעה:

לא הוכנה תשתית כראוי – הוצגו בפניי תמונות שעל פיהן התובע הותיר חלקים מגג ישן שפורק במקום לנקות את המשטח,

לא בוצע איטום בין לוחות הגגון,

לא בוצעה התאמה של לוח האלומיניום לקיר – הוצג בפניי צילום שממחיש חריץ בין לוח האלומיניום לגג - פוגם הן באסתטיקה והן מותיר מקום לדליפת מים, איטום לא ראוי,

דפנות הגגון כוסו רק חלקית - החזית כוסתה בלוח אלומיניום והדפנות הצידיות נותרו חשופות.

הנתבעים צילמו והמחישו את הליקויים בדבר חוסר איטום, שטח – תשתית שעליה הורכב הגגון מבלי שנוקה, חריצים שהותירו פתחים לחדירת מים.

למראה הצילומים שהוצגו בפניי שוכנעתי בליקויים הנטענים. כן שוכנעתי, כי אין די במריחת סיליקון על מנת לתקנם.

התוצאה היא שדוחה את התביעה.

מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים בגין שני ימי דיונים שאליהם הוטרחו, בסך של 500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.