לוביץ בסון ואח' נ' מגל
|
ת"א בית משפט השלום חדרה |
30786-06-13
12.7.2013 |
|
בפני : נאסר ג'השאן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. נופר לוביץ בסון 2. יונתן יוני בסון 3. חיה ליוביץ |
: אבי מגל |
| החלטה | |
החלטה
1.זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני בגדרו עותרים המבקשים - המתגוררים בבית פרטי בחלקה 92 בגוש 10073, לתת צו זמני כנגד המשיב אשר החל לנהל עסק לממכר דברי מזון (מסעדה - לטענת המבקשים) בבית המצוי בחלקה 91 בגוש 10073. בבקשתם, עותרים המבקשים ליתן הסעדים שלהלן: להסיר את המצלמות שהציב המבקש בנכס ששכר והמכוונות לטענת המבקשים לכיוון ביתם ולחדול מלצלם את המבקשים; להפסיק לאלתר את כל פעילות המסעדה "ולפעול עפ"י החוק וההיתרים לבניית מסעדה באזור"; ולפרק לאלתר את מגרש החניה שבנה המשיב בניגוד לתוכנית.
2.נעמוד בקצרה על טענות המבקשים בבקשתם ובתצהיר התומך בבקשה: בבקשתם, טוענים המבקשים כי ביום 6.6.2013 גילו הם, כי בחצר ביתם האחורית - בחלקה 91 הנ"ל, בנה המשיב מסעדה ובית קפה בניגוד לחוק, ובנוסף, כחלק מבניית המסעדה, בנה המשיב מגרש חניה על חלקות 91 ו- 92.
3.לטענת המבקשים פגע המשיב בשלוות חייהם, כאשר הציב מצלמות במסעדה, המסריטות באופן קבוע את חצר ביתם, דבר שפגע בפרטיותם. בנוסף, טוענים המבקשים כי המשיב הכשיר מגרש חניה לבאי המסעדה, אשר פגע, אף הוא, בשלוות חייהם. עוד טענו המבקשים (בסעיף 10 לבקשתם) כי המשיב הציג את עסקו כלפי העירייה כ-"קיוסק" מקום שהוא מקיים במקום מסעדה לכל דבר ועניין, ואף משתמש במתקנים הפולטים עשן וגזים מזיקים. לטענת המבקשים, התקין המשיב במסעדה מפוח המייצר רעש בלתי נסבל, דבר הפוגע, אף הוא, באיכות חייהם.
4.לטענת המבקשים, המשיב בנה מספר חניות מקום שמותר לו, עפ"י הוראות תקנון תב"ע ש/18 שצורפה לבקשה (כנספח ג'), לבנות חניה אחת בלבד. והמבקשים טענו, כי עפ"י תקנון התב"ע החלה על המקום, בניית מסעדה דורשת אישור הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ואישור זה לא הושג, ולפיכך הפעלת המסעדה נעשית שלא כדין.
5.אלה טענות המשיב בתגובה שהגיש:
א. המשיב שכר ממר אורי פינקלשטיין את חלקה מס' 91 אשר גובלת בחלקתם של המבקשים (חלקה 92), אלא שקיים הסכם שיתוף בין המבקשים לבין מר פינקלשטיין, לפיו החלק בו מחזיק המבקש (הבניין ק/1 בתשריט המצורף לתגובה) מרוחק מן החלק בו מחזיקים המבקשים, ובין שני החלקים מפריד שטח פנוי.
ב.המקום אותו שכר המבקש ממוקם, תכנונית, באזור מגורים ב' עפ"י התב"ע החלה על המקום. לאחר שקיבל לחזקתו את המבנה הוא החל משפצו, אולם בשל קריסת הגג והצורך בבנייתו מחדש, נאלץ הוא להגיש בקשה להיתר בנייה מן הועדה המקומית לתכנון ובנייה. המבקשים ראו את התקדמות העבודה למן חודש 3/06 ועל כן טענתם כי ביום 6.6.2013 "גילו" כי במקום פועלת מסעדה, אינה נכונה עובדתית.
ג.עוד טוען המשיב כי הוא הכשיר משטח חניה כדי שמשטח זה ישמש את העסק שבהקמה.
ד.באשר למצלמות, לטענת המשיב אלה הוצבו לבקשת חברת הביטוח, ומצלמות אלה אינן מסריטות שטח פרטי של המבקשים, כי אם את שטח החניה. כך או כך, לאור תלונה שהגישו המבקשים הגיע שוטר והמשיב שינה את זווית המצלמות כך שהן אינן מכוונות לכיוון ביתם של המבקשים עוד. עוד טען המשיב כי הוא מזמין את המבקשים לראות כי המצלמות אינן מצלמות את שטח מגרשם של המבקשים.
ה.לגבי החניה, חולק המשיב על פרשנות המבקשים להוראות התב"ע. המשיב טוען כי התב"ע אינה אוסרת על הכשרת יותר מחניה לדירת מגורים, ולטעמו כאשר התב"ע קובעת "לפי מכסה מינימלית של מכונית אחת לכל דירה" אין התב"ע אוסרת להכשיר יותר מחניה אחת. התב"ע קובעת מכסה מינימלית ולא מקסימלית. בכל מקרה, טוען המשיב כי מקום החניה מרוחק כ- 13 מטר מגבול מגרשם של המבקשים.
ו.ובאשר לטענת המבקשים כי המשיב משתמש בעסק שבנה כ"מסעדה- בית קפה" טוען המשיב, כי מותר באזור בו מצוי הבניין להפעיל "חנויות למכירה קמעונאית של אוכל" ולהפעיל "חנויות טבק ומשקאות וממתקים" , וכי במקום עסקו אין הכנה או הגשה של ארוחות מבושלות "וכל שנעשה הוא מכירת אוכל מוכן או לעתים חימום מוצרי מזון בטרם מכירה כאשר במקום נמכרים אך ורק כריכים חמים או קרים וסלטים" (סעיף 32 לתגובה).
6.המשיב והמבקשת מס' 1 נחקרו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
הכרעה:
טענת המשיב, לפיה הבקשה הוגשה כנגד המשיב, כאשר חברה בע"מ היא המנהלת את העסק:
7.בפתח סיכומיו, טען המשיב, כי המבקשים "בחרו בבעל דין שאינו ראוי לבקשתם" וכי מי שמפעיל את העסק היא חברה בע"מ א.מ.י.פ שפע ניהול ויזמות בע"מ" ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
8.דין בקשתו זו של המשיב להידחות. המשיב לא טען טענה זו במסגרת תגובתו לבקשה, והעלאתה בסיכומים- כטענה מפתיעה, מהווה שינוי חזית אסור.
9.עיון בכתב תגובתו של המשיב, הנתמך בתצהיר מטעמו, מעלה כי לא זו בלבד שהמשיב לא העלה כל טענה בדבר ניהול העסק בידי חברה, אלא שהוא – המשיב, הודה כי העסק מתנהל על ידו. בתצהירו מודה המשיב כי הוא ששכר את הנכס (סעיף 9 לתצהיר), הוא ששיפץ אותו (סעיף 10 לתצהיר) והוא אשר מפעיל אותו כמזנון, וכלשון המשיב בסעיף 31 לתצהירו: "כוונתי הינה להפעיל במקום מזנון...".
10.לאור האמור לעיל, כאשר המשיב בתגובתו מצהיר כי הוא אשר מפעיל את המקום, אני דוחה טענתו בסיכומיו, לפיה המקום מופעל על ידי חברה. אציין עוד, שגם אם נכונה טענת המשיב כי כיום מופעל המקום על ידי חברה בע"מ, אין בכך כדי להעלות או להוריד, שכן אין מחלוקת כי המשיב הוא אשר מפעיל בפועל את העסק, והוא אשר מנהלו (נוכח האמור בתצהירו).
11.המסקנה היא שטענת המשיב לדחיית הבקשה בשל זהות המפעיל- נדחית בזאת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|