להתיישבות חקלאית שתופית ב נ' לביאד ואח'

פסק דין

תביעת פינוי שהוגשה בהליך מהיר על ידי התובעת ינוב מושב עובדים כנגד יעקב לביאד ואתי לטין אזולאי לפינוי נכס המצוי בחזקת הנתבעת.

כפי שפורט בכתב התביעה בתאריך 29.10.12 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לנתבע מס' 1 כאשר הנכס הינו צרכניה ישנה במושב. (ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה) . מטרת השכירות הוגדרה כ"קונדיטוריה וחנות ממכר". עוד נקבע בסעיף 6 להסכם שהשוכר אינו רשאי להעביר זכויותיו לאחר ללא אישור בכתב. במבנה אירעה שריפה בשנת 2012. הנתבע מס' 1 שיפץ המושכר ובסיומו הכניס את נתבעת מס 2 למושכר, מבלי שקיבל אישור התובעת. במקום נפתחה חנות לממכר צעצועים ומתנות. לנתבעת אין כל הסכם כדין. הנתבע על כן הפר הסכם השכירות ומשכך נשלחה לו הודעת פינוי.

הנתבעים בכתב הגנתם טענו שעסקינן ביריבות אישית בין מר מאיר חדד שהינו יו"ר הנהלת התובעת לבין נתבע מס' 1. לגופו של ענין טענו שהחנות המופעלת הינה חנות ממכר כמפורט בהסכם. כן הנתבע והנתבעת מס' 1 הינם שותפים עסקיים כאשר הנתבע נמצא בעסק מידי יום.

הצדדים בדיון שהתקיים הסכימו לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

דיון משפטי:

האם הפר הנתבע ההסכם שבין הצדדים?

בסעיף 6 נקבע במפורש שעל הנתבע לקבל הסכמת התובעת להעברת הזכויות לאחר. האם הוכיח הנתבע טענתו שהינו שותפה העסקי של נתבעת מס' 2? איני סבורה כך וזאת ממספר טעמים.

הטעם הראשון הוא שלא הוצגו כל מסמכים באשר לשותפות זו, ולא הוצגה כל מניעה להגשתם. עובדה זו עומדת לחובת הנתבע שכן ברור הוא שאם עסקינן בשותפות קיימים מסמכים בדבר שותפות זו.

הטעם השני ההוא שבמכתב הנתבע מיום 24.7.12 הוא מבקש לקיים ישיבת הנהלה לצורך העברת תפעול המבנה לאחר. אם אכן נכונה היתה טענתו מדוע פנה בבקשה לאישור התובעת להעברת התפעול לנתבעת מס' 2? לא קיבלתי כל הסבר לכך.

הטעם השלישי הוא שאכן התובעת קיימה ישיבת הנהלה, כאשר בפרוטוקול מיום 1.8.12 מצוין שהנתבע מבקש להשכיר המבנה לאחר. בכך מתחזקת מסקנתי שהנתבע ביקש להשכיר המבנה בשכירות משנה לנתבעת וידע שעליו לקבל את אישור התובעת לכך ועל פנה אליה בבקשה מתאימה. למרות שלא קיבל האישור העביר הנכס בשכירות משנה לנתבעת מס' 2.

בכך רואה אני הפרת ההסכם אשר בעקבותיה יש מקום לפינוי הנתבעים מהנכס.

הנתבע טען שבכל השנים בהם החזיק במושכר הופעל במקום עסק שנוהל עבורו על ידי אחרים. הנתבע כלל לא הציג כל ראיה גם לעובדה זו למרות שניתן היה לעשות כן. שוב עומדת עובדה זו לחובת הנתבע שכן ברור הוא שאם העסק נוהל בעבר על ידי אחרים קיימים מסמכים וראיות בדבר עובדות אלה ולכן לא ברור מדוע לא הוגשו המסמכים.

הנתבע טוען עוד שכך נהוג במושב וכי גם בנו של מר מאיר חדד הפעיל בית קפה בנכס של המושב כאשר בתחילה הפעילו בגפו ולאחר מכן הצטרף אליו שותף. איני יכולה לקבל טענה זו שכן יכול והבן קיבל את אישור המושב להכנסת שותף נוסף לעסק, ו/או שההסכם בינו לתובע מאפשר לו לעשות כן, וזאת בשונה מענייננו.

הנתבע טוען לחוסר תום ליבו של התובע. טענה זו לא נטענה כלל במסגרת כתב הגנתו ועל כן הינה בגדר הרחבת חזית. למעלה מן הצורך אוסיף שכפי שציינתי לעיל כלל לא עולה שהגשת תביעה זו נגועה בחוסר תום לב, כאשר התובע אחראי לניהול נכסים הנמצאים בחזקתו וכאשר קיימת הפרת הסכם השכירות מבחינת הנתבע.

משכך הנתבעים יפנו הנכס המושכר עד ליום 5.2.14 . כן ישלמו הוצאות הליך זה בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: