להב מרדכי נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

1.התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן - "הנתבע"), תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כ"פגיעה בעבודה", כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק").

2.התביעה להכיר בליקוי השמיעה התקבלה, אולם התביעה להכרה בטינטון נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומכאן התביעה שבפנינו.

3.הצדדים הסכימו למינוי מומחה - יועץ רפואי בתחום אא"ג על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של טינטון על פי דרישות סעיף 84א(ב) לחוק וביום 7/1/10 מנינו את ד"ר משה גולדשר לשמש כמומחה כאמור ועל יסוד העובדות המוסכמות הבאות:

א.התובע יליד 1959.

ב.        התובע עבד בנגרות בהרכבת רהיטים בתקופה מ 9/01 ועד 4/03 וכן מ 12/04 ועד 12/05.

ג.         התובע נחשף במהלך עבודתו הנ"ל לרעש מזיק בעבודה.

ד.        ליקוי השמיעה של התובע הוכר כפגיעה בעבודה.

           לתובע נקבעו 0% נכות בועדה הרפואית של הנתבע.

4.בחוות דעתו מיום 12/1/10 קבע ד"ר גולדשר, כי כושר השמיעה אצל התובע, בתדירויות הגבוהות, פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים.

כן ציין ד"ר גולדשר תלונות על טינטון המופיעות בתיעוד הרפואי כדלקמן:

א.מיום 12/8/03 – "רעשים באזניים זה חצי שנה"

ב.מיום 19/1/06 – הפניית רופאה כללית לבדיקת שמיעה-"רעשים באזניים"

ג.מיום 24/1/06 – מכתב רופא אא"ג המופנה כבר לנתבע -"צפצופים באזניים"

ד.מיום 21/2/02 בזמן בדיקת שמיעה – "מתלונן על צפצופים"

ה.מיום 6/2/07 – "צפצופים בלתי פוסקים".

5.כבר כאן נציין, כי הרישומים מיום 21/2/06 ו- 6/2/07 מאוחרים למועד הגשת התביעה לנתבע- 25/1/06, והרישומים מיום 24/1/06 ו – 19/1/06 הם בסמוך להגשת התביעה.

6.לטענת התובע, על יסוד חוות דעת המומחה יש לקבל את התביעה ולהכיר בטינטון כפגיעה בעבודה.

7.לטענת הנתבע, לא מתקיים התנאי של ס"ק 1 כי הירידה בשמיעה תהיה בתדירויות הדיבור וכן, לא התקיים התנאי של פניות חוזרות ונשנות לפי ס"ק 3 לחוק.

הכרעה