לבני נ' שיטרית

פסק דין

התובע, שהינו רו"ח במקצועו הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת בגין סך של 4,947 ₪. התביעה מורכבת מהרכיבים הבאים: 1,350 ₪ בגין שכ"ט, 115 ₪ בגין הפרשי הצמדה, 234 ₪ בגין מס ערך מוסף, 2,088 ₪ בגין אחסנת מסמכים למשך מספר שנים לפי 58 ₪ לחודש ו- 1,160 ₪ עבור שכר טרחתו של התובע לעריכת כתב התביעה.

התובע מתאר בכתב התביעה כיצד הנתבעת קיימה עימו 2 פגישות על מנת לקבוע את סכום המוניטין למספרה אשר היתה בבעלות בעלה של הנתבעת, פגישות אשר התקיימו ביום 15/2/12 ו- 17/2/09. התובע צירף לתביעתו 3 מכתבים אשר נטען על ידו כי נשלחו לנתבעת, 2 שלו ואחד והאחרון מעו"ד מטעמו מיום 18/11/09. במכתבי התובע צוין חוב בגובה 1,573 ₪ בלבד.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה, בין השאר, כי במסגרת הליכי גירושין בינה ובין בעלה שכרה היא את שירותיה של עו"ד לאופר אשר גבתה ממנה שכר טרחה בסכום של 45,000 ₪ וכן יזמה את הפגישה עם התובע על מנת לסייע לה בהתמודדות שלה במסגרת טיפולה כעו"ד בתיק הגירושין. הנתבעת מאשרת כי אכן קיימה יחד עם עו"ד לאופר ישיבות בהיקף של שעתיים וכן העבירה לתובע מסמכים שונים אולם ימים ספורים לאחר מכן עו"ד לאופר החלה להתחמק מהנתבעת, הקשר ביניהן נותק ולכן היה צורך לאתר עו"ד אחר. לגופו של ענין נטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה כי לא סוכם דבר עם התובע וכי הוא אפילו לא התחיל לעבוד. הנתבעת הוסיפה ותיארה כי בהמשך הטיפול בתיק המשפטי שלה בבית המשפט עם עו"ד אחר אף מונה רו"ח מטעם בית המשפט על מנת להעריך את שוויו של המוניטין של העסק של בעלה. לבסוף הנתבעת טענה כי היא רואה בקשר שבין התובע ובין עו"ד לאופר כמעין קנוניה, ולענין המסמכים טענה כי ניסתה לייצור קשר עימו על מנת לקחת אותם אולם ניסיון זה לא צלח.

במהלך הדיון התובע העיד כי הוא אכן התחיל לעבוד ואף עבד יותר שעות ממה שחייב ובהעדר הסכם שכר טרחה קבע 600 ₪ לשעה בתוספת מע"מ. התובע הוסיף כי הוא מחזיק 9 קלסרים שנים רבות כאשר אסור היה לו להפטר מהם. התובע אישר כי אכן לא נערך כל הסכם שכר טרחה בכתב.

כעולה מטענות הצדדים, ביוזמת עו"ד לאופר הגיעה עו"ד לאופר יחד עם הנתבעת לתובע על מנת לקבל חוות דעת בנוגע להערכת שווי המוניטין של עסקו של בעלה של הנתבעת, מספרה. אין מחלוקת כי נמסור מסמכים וכי הצדדים ישבו ביחד למשך כשעתיים. התובע אמנם ביקש מהנתבעת לבוא לקחת מסמכים אולם לא ציין במכתב כלשהו כי הוא דורש שכר עבור אחסון אותם מסמכים. הסכום הגדול ביותר בתביעתו של התובע מתייחס להוצאה זו. בהעדר הסדרת חובת תשלום בגין "אחסון" המסמכים, הנני דוחה את התביעה בגין הוצאה זו. בנסיבות העניין היה על התובע להתייחס להוצאה אפשרית זו ולא לבקש סכום זה לראשונה במסגרת תביעה אשר הוגשה כשלוש שנים לאחר מועד קיום אותן פגישות.

התובע תובע סך של 1,160 ₪ בגין שכר טרחתו בהכנת התביעה. ככל שתובע כלשהו זוכה בתביעה הוא זכאי לקבל הוצאות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט אשר כוללות גם אגרת בית המשפט. למעשה ניתן היה למלא טופס כתב תביעה גם ידנית בהוצאה נמוכה בהרבה מהסכום שנתבע. הסכום שהתובע תובע בגין הכנת תביעתו כמעט בגובה שכר הטרחה שהוא מבקש לקבל בגין הישיבות הנ"ל.

התובע תובע 115 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית עברו שכר טרחתו מחודש יוני 2009 ועד לחודש 4/12. אין הסבר לשיהוי הרב ממכתב עוה"ד האחרון מחודש 11/09 ועד למועד הגשת התביעה. אתייחס לעניין זה בהמשך.

לעניין, רכיב שכר טרחתו של התובע, אין מחלוקת כי הצדדים נפגשו למשך שעתיים ונמסרו מסמכים. התובע טוען כי הוא התחיל לעבוד על מודלים לעניין קביעת השווי של המוניטין של העסק, אולם חייב שעתיים ורבע כאשר הוסכם כי הנתבעת אכן הייתה כשעתיים במשרדו יחד עם עו"ד לאופר. אל מול זאת ההגעה למשרדו של התובע היתה ביוזמת עו"ד לאופר, כאשר התובע העיד כי הוא אכן נוהג לסייע לעו"ד לאופר בייעוץ והנתבעת טענה כי עו"ד לאופר היתה זקוקה לייעוץ לצורך תכנון התנהלות תיק הגירושין. לא הוכח על ידי התובע כי הוא אכן הצליח להפיק חוות דעת ולו מסכמת וביניים על יסוד הפגישות של השעתיים הנ"ל או כי נתן ייעוץ כלשהו בפועל לנתבעת. בהעדר הסכם שכר טרחה בכתב ואף סיכום בעל פה בנוגע לשיעור שכר הטרחה שהתובע מבקש עבור טרחתו, כאשר גם לא ניתן היה לשלול כי דובר בפגישות רקע או אפילו פגישת היכרות מבין השתיים ללא חיוב כלשהו, בנסיבות העניין נראה כי הסכום שהתובע דרש גבוה מדי.

בנסיבות העניין היה על התובע להבהיר מראש גובה שכרו כאשר רצוי היה להסדיר זאת בכתב ומראש.

בהתחשב בכל האמור לעיל, כשהנני דוחה את התביעה בגין תשלום דמי אחסון ושכר טרחה עבור הכנת כתב התביעה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת הודיעה במהלך הדיון כי היא איננה זקוקה למסמכים שבידי התובע וכי היא איננה מעוניינת בהם. כנגד תשלום הסכום הנ"ל הנתבעת רשאית לקבל את המסמכים לידיה בחזרה. בהעדר ביצוע התשלום ובהעדר הודעה ישירות לתובע על כך שהיא מעוניינת במסמכים, וזאת תוך 15 יום מיום קבלת העתק מפסק דין זה, רשאי התובע לגרוס את המסמכים מבלי להעבירם לנתבעת.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: