לבני ואח' נ' עמותת הורים גן שיתוף

החלטה

על הפרק בקשה לצו מניעה, אשר תאסור פתיחתו של פעוטון, ברחוב מאפו 10 בתל-אביב.

המבקשים הינם חמישה מבין דיירי הבית ברחוב מאפ"ו 8 הסמוך, הטוענים כי פתיחתו המתוכננת של הגן הינה בגדר הפרת חובה חקוקה ואף עלולה לגרום להם למטרד.

לשם כך, נתבקש הצו הארעי במהלך הפגרה שכן, הפעוטון אמור להיפתח בשבוע הבא – 01.09.11.

יוזמי הקמת הפעוטון, קבוצת הורים לילדים בגילאי 1.5-3 שנים, המציגים תפיסת עולם פדגוגית מגובשת ורואים עצמם כעמותה, שלא למטרות רווח, בעלת סדר יום חינוכי עצמאי.

הדיון במעמד הצדדים, נמשך למעלה משעתיים, במהלכו נחקרו מצהירי שני הצדדים ונשמעו בעל-פה סיכומי ב"כ הצדדים. דומה, כי שני הצדדים האריכו מעל לנדרש, לצורך הכרעה בשאלת המשך תקפותו של הצו, אשר ניתן במעמד צד אחד. כמו כן, לא נרתעו שני הצדדים מהעלאת כל טענה אפשרית, האחד כנגד משנהו ועל מנת שלא להאריך בהכרעתי שלא לצורך, לא אראה עצמי מחויבת לעסוק בטענות, שבעיני חולשתן ניכרת.

כך, אין מקום, לנוכח הראיות שהוצגו בפני, לטענות בעניין קיומו של שיהוי וכן, אין מקום לטענה בדבר אי הרמת הנטל, להוכחתה של הפרת חובה חקוקה.

ההנחות העובדתיות לצורך קיום הדיון היום, בצו הארעי הינן כדלקמן:

הדירה נשוא התביעה מותרת בייעודה בבניין למשרד.

בפועל, נוהל בדירה משרד – טרם שהדירה נשכרה על-ידי העמותה המשיבה.

העמותה המשיבה פרסמה הודעות, על כוונתה לפתוח את גן הילדים באזור.

נציגי העמותה שוחחו עם דיירי הבניין ברחוב מאפו 10 עצמו, בסמוך לאחר החלטתם ואיש מדייריו לא הגיש התנגדות לפתיחת הגן (עדותו של נציג המשיבה שלא הופרכה).

המשיבה שכרה את הדירה והחלה בשיפוצה, במהלך חודש יוני האחרון.

המשיבה החלה בהכנות להגשת בקשה לשימוש חורג כגן ילדים – לפעוטות בגילאי 1.5-3 שנים.

המשיבה פועלת לצורך השגת האישורים – לפי הנחיות העירייה, לצורך הדיון הראשוני בבקשה, הצפוי להיערך לאחר פתיחת שנת הלימודים.

הבקשה הפורמאלית למתן ההיתר לשימוש החורג טרם הוגשה.

באשר לשיקולים למתן הצו הארעי – כידוע, קיימים שלושה עקרונות בעניין: האחד נוגע לקיומה של הזכות הלכאורית, השני לקיומו של מאזן הנוחות והשלישי, לשיקולי יושר.

שאלת מאזן הנוחות, היא שאלה מורכבת במקרה הקיים, מכיוון שלא ניתן להניח, כך להשקפתי, לטובת המשיבה כל הנחת נזק. הצורך בטיפול בפעוטות אינו חייב להתמלא דווקא בפעוטון, בדיוק בשנה זו ולא בשנה שלאחריה, דווקא עבור הילדים הקונקרטיים, במתכונת שבחרה המשיבה לעשות כעמותה. מצוקת הפעוטונים בתל-אביב לכשעצמה, היא בעיה של תכנון אורבאני כלל חברתי, מה גם שעקרונית, יכול כל אחד ואחד מההורים לשכור שירותי טיפול פרטיים בביתו. למה הדבר דומה בעיני? משל שהיה נוצר מחסור באספקת לחם לציבור, האם היה בכך כדי להצדיק החלטה יזומה של ציבור אנשים, לגידול חיטה באמצע העיר, בשטח לא להם?

השאלה היא רטורית וצינית ובאה להמחיש את האבסורד שבהצגת שיקולי מאזן הנוחות, בסיטואציה כזו, שבה הרחבת ההקשר הפרשני לשיקולים כלל חברתיים איננו משרת את העניין. לכן, לדעתי, קמה ההכרעה ונופלת על עצם קיומה של הזכות העיקרית, הלכאורית.

הזכות הלכאורית מבוססת על קיומה של עוולת הפרת החובה החקוקה או המטרד. בנושא הפרת החובה החקוקה, יש להוכיח חמישה תנאים מצטברים שלענייננו, רלוונטיים התנאים לעניין גרימת הנזק וטיב הנזק (רע"א 5379/95) ולעניין המטרד, שאלת היווצרותה של הפרעה לשימוש סביר בנכס.