לביטוח בעמ ואח' נ' מוחמד ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 14.7.12.

1.נהג התובעת הצהיר כי נסע ישר בנתיב נסיעתו, כאשר רכב שהגיע מהנתיב ממול, נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), פנה לפתע שמאלה ופגע בדופן האחורית שמאלית ברכבו. אשת הנתבע כעסה עליו בציינה כי מדובר בתאונה נוספת בה היה מעורב הנתבע באותה תקופה והתנצלה בפני נהג התובעת. הצדדים פנו מיד למשרד סוכן הביטוח של הנתבע הממוקם בסמוך למקום התאונה ואשת הנתבע אישרה כי הנתבע אחראי לתאונה, אך סוכן הביטוח היסה אותה. אשת נהג התובעת, אשר נסעה עימו ברכב בעת התאונה, לא הובאה לעדות מטעמה.

2.הנתבע (שעדותו תורגמה באמצעות מתורגמן לשפת הסימנים) העיד כי ביקש לפנות שמאלה למקום חניה, הרכבים בנתיב מולו נעצרו על מנת לאפשר לו לבצע הפניה, הוא החל בביצוע הפניה ונפגע על ידי רכב מבוטח התובעת, שהגיע מימין לרכבים שנעצרו. נהג התובעת פנה לנתבע באופן מאיים והצדדים פנו למשרד סוכן הביטוח מטעם הנתבע. גם אשת הנתבע לא התייצבה לעדות מטעמו.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובטיעוני באי כח הצדדים, אני מקבלת את גירסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

אין חולק כי הנתבע ביקש לפנות שמאלה, כאשר מולו נתיב לנוסעים ישר.

הנתבע לא ידע להסביר כיצד הגיע רכב התובעת מימין לרכבים שנעצרו, מול נתיב נסיעתו, בהינתן העובדה שאין חולק כי מימינם של אלה מצוי שטח המיועד לחניה בניצב לנתיב הנסיעה.

זאת ועוד, הנתבע הצהיר כי "איך שהתחלתי את הפניה שמאלה קרתה התאונה". אולם, כהצהרת הנתבע, הוא החל את הפניה שמאלה לאחר שהרכבים מולו נעצרו, כשהיה עליו לחלוף, לגירסתו, ראשית את נתיב הנסיעה שמולו בטרם נפגע ע"י רכב התובעת. באם כך הוא, מוקד הנזק ברכב הנתבע בפינה השמאלית קדמית איננו מסתבר בעיני כתוצאה של התרחשות תאונה באופן לו טוען הנתבע, שכן ככל שחלף את הרכבים שנעצרו מולו לא ברור כיצד לא נפגע חלקו הימני קידמי או אמצעי. מכל מקום, הפגיעה ברכב מבוטח התובעת הינה בדופן האחורית שמאלית של הרכב, היינו, רכב התובעת כבר חלף על פני רכב הנתבע קודם לתאונה, באופן המתיישב עם גירסת נהג התובעת.

יש עוד לציין כי הנתבע אישר כי ארעה לו תאונה נוספת קודם לתאונה זו, עובדה אשר נהג התובעת הצהיר עליה ככזו שנאמרה מפי אשת הנתבע מיד לאחר התאונה ובאופן המחזק את עדות נהג התובעת.

4.אשר על כן, אני קובעת כי התאונה ארעה שעה שהנתבע ביקש לפנות שמאלה בלא שנתן זכות קדימה לרכב התובעת, שנסע ישר בנתיב מולו. יצוין כי, גם כשיטת הנתבע, בפנותו שמאלה, ממילא קמה חובתו לבצע הפניה לאחר שווידא כי הדבר מתאפשר בהתאם לנתוני הדרך ותוך מתן זכות קדימה לרכבים הבאים מימין.

5.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי ובגין התגמולים ששילמה התובעת למבוטחה.

6.אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

בתביעה העיקרית – אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, לשלם לתובעת סך 7,614 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15.8.12, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק, בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: