לביבה נ' קדוש

פסק דין

פתח דבר

ביום 4/9/2007 הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, בקשה לביצוע שטר ע"ס 10,000 ₪ (תיק הוצל"פ מספר 10-04034-07-9). הנתבע הגיש ביום 7/7/2008 בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר, במסגרתה טען כי השטר זויף ולא נחתם על ידו, וכי בעבר נגנב ממנו פנקס צ'קים והוא הגיש על כך תלונה במשטרה. כמו כן, הגיש הנתבע בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, ולביטול עיקול שהוטל על חשבונו בבנק.

ביום 21/7/2008 ניתנה החלטה כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו בכפוף להפקדת 1,000 ₪ בקופת בית המשפט, ונקבע מועד לדיון בהתנגדות ובבקשה. משלא התייצב הנתבע לדיון שנקבע, ולא הפקיד את הסכום במועד, נדחתה ההתנגדות וחודשו הליכי ההוצאה לפועל נגדו (החלטה מיום 25/11/2008).

בינתיים, העיקולים שהוטלו מטעם התובעת בתיק ההוצל"פ תפסו, וב"כ התובעת הגיש בקשה למימוש העיקולים. עקב המימוש קיבל לידיו ב"כ התובעת סך 17,009 ₪.

הנתבע הגיש בקשה לביטול ההחלטה אשר דחתה את ההתנגדות. לבסוף, הגיעו הצדדים להסכמה כי ההחלטה מיום 25/11/2008 תבוטל וההתנגדות שהוגשה מטעם הנתבע תתקבל, בכפוף להפקדת סך 2,500 ₪ בקופת בית המשפט. משהפקיד הנתבע את הסכום האמור, הועברה התביעה לדיון בבית משפט השלום, היא התביעה שבפניי.

טענות התובעת

יש לדחות טענת הזיוף שהעלה הנתבע, שכן ישנה סתירה בין דברי הנתבע בתצהיר שהוגש מטעמו ובעדותו בבית המשפט, לבין התלונה שהגיש במשטרה על אודות הגניבה. כך למשל, בין מספרי הצ'קים שמסר במשטרה כמספרי הצ'קים שנגנבו ממנו, לא מופיע השטר נשוא התביעה, והמספרים שמסר אינם מספרים עוקבים ואין זה מתיישב עם טענת הנתבע לפיה נגנב ממנו פנקס צ'קים אחד.

עוד לטענת התובעת, אין בפי הנתבע הסבר כיצד ידע ליתן הוראת ביטול לשטר, בסמוך למועד פירעונו (24/5/06), כאשר על פי טענתו טרם ידע באותו מועד על גניבת פנקס הצ'קים. ועוד, הנתבע פנה להגיש את התלונה במשטרה רק ביום 24/3/08, ולדבריו עשה כן מייד לאחר שנודע לו שהפנקס נגנב, ואין בפיו הסבר מדוע המתין זמן כה ארוך ממועד ביטול השטר ועד לאותו מועד.

התובעת טענה בבית המשפט כי השטר הועבר לה כדין ובתמורה על ידי אביו של הנתבע אשר חתם על הצ'ק לאחר ששכנע אותה כי הוא מורשה חתימה בחשבונו של הנתבע, ובכך היא נפלה קורבן לקנוניה בין הנתבע לבין אביו.

יצוין כבר עתה, כי לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת לאימות העובדות להן היא טוענת, ולפירוט הנסיבות בהן הגיע השטר לרשותה. כמו כן, יצוין כי התובעת קיבלה מאת בא כוחה את כספי המימוש מתיק ההוצל"פ ועזבה את הארץ זה מכבר, כך שהתובעת אף לא התייצבה לדיוני ההוכחות בתביעה.

טענות הנתבע

במסגרת הדיון בתביעה דנן, מסר הנתבע כי הוא מסתפק בתצהיר שהוגש מטעמו במסגרת ההתנגדות כתחליף לתצהיר עדות ראשית. כאמור, בתצהירו טען הנתבע כי השטר הנו מזויף ולא נחתם על ידו, וכי בעבר נגנב ממנו פנקס צ'קים. בגין הגניבה הגיש תלונה במשטרת טבריה.

לטענת הנתבע, משהעלה טענה של זיוף החתימה על גבי השטר, נטל ההוכחה עובר לתובע להראות כי הוא אוחז כשורה בשטר, והתובעת לא עמדה בנטל זה שכן לא הוגש כל תצהיר מטעמה, היא לא התייצבה לדיונים ולא מסרה עדות באשר לנסיבות בהן השטר הגיע לידיה, ורק מטעם זה יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

טענת הגניבה

על פי עדותו של הנתבע, פנקס הצ'קים שבו נכלל השטר נשוא התביעה, נגנב ממנו לפני כשלוש-ארבע שנים, והדבר נודע לו כאשר חיפש את הפנקס ולא מצא אותו. כשנודע לו דבר הגניבה הגיש תלונה למשטרה, ולדבריו עשה כן בטרם ידע שתלוי ועומד נגדו תיק הוצל"פ (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 1- 16).

בהמשך עדותו, בהתייחסו למתן הוראת הביטול לשטר, מסר הנתבע כי משנודע לו שפנקס הצ'קים נגנב הוא פנה לבנק ונתן הוראת ביטול לצ'קים (עמ' 16, ש' 10). אך לאחר מכן, טען, כי את דבר קיומו של השטר נשוא התביעה גילה הנתבע לאחר שפקיד הבנק התקשר אליו (עמ' 16, ש' 26- 27), ולמעשה הוא ביטלו בטרם נודע לו שהפנקס נגנב.

גרסתו של הנתבע באשר למועד מתן הוראת הביטול ביחס למועד גילוי הגניבה ומועד הגשת התלונה במשטרה, אינה עקבית כלל וכלל. אילו הגיש הנתבע את התלונה במשטרה מייד לאחר שנודע לו כי נגנב ממנו פנקס צ'קים, דהיינו בשנת 2008, כיצד ידע לתת הוראת ביטול בסמוך למועד הפירעון של השטר בשנת 2006, ומדוע לא הסיק מגילוי השטר באותו זמן, כי פנקס הצ'קים נגנב ממנו? אם הנתבע נתן את הוראת הביטול בסמוך לאחר שנודע לו שפנקס הצ'קים נגנב ממנו, דהיינו בשנת 2006, מדוע אם כן, פנה להגיש תלונה במשטרה רק בשנת 2008?

על פי העתק התלונה שהגיש הנתבע במשטרה (ת/1), נגנבו ממנו עשרה צ'קים מחשבון הבנק הנ"ל, שאת מספריהם ציין (שאינם עוקבים). בעדותו נשאל הנתבע כיצד ידע לנקוב במספרים ספציפיים, ומדוע המספרים אינם עוקבים. הנתבע מסר כי נהג להקציב לעצמו מספר צ'קים למטרה מסוימת, כל חלק בפנקס למטרה אחרת, כך שלא השתמש בהם בצורה עוקבת (עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 29- 31). הוא מסר עוד כי ידע לנקוב במספרים הספציפיים של הצ'קים שנגנבו משום שרשם לעצמו ביומן את כל מספרי הצ'קים שטרם עשה בהם שימוש (עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 1- 5).