לביא(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בראשל"צ שהורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 25.8.11.

העורר נעצר יחד עם מעורבים נוספים ביום 16.8.11 בחשד לביצוע עבירות סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים והחזקת אמל"ח , כדורים.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו מיום 17.8.11 כי מדובר בחקירה מורכבת שנמצאת בעיצומה בהתחשב בכך שחלקה היה חקירה סמויה וכן כי נדרשות פעולות חקירה רבות לצורך השלמתה של החקירה, כפי שפורט בנספח סודי שהוגש לעיונו.

לאחר עיון בחומר החקירה קבע בית משפט קמא כי קיים חשד סביר שהעורר מעורב בעבירות המיוחסות לו, מבלי להתייחס לעבירת האמל"ח שלא נחקר לגביה.

באשר לעילות מעצר, ציין בית משפט קמא כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי חקירה וכי יש לאפשר את המשך החקירה כשהעורר נתון במעצר בהתחשב באופיין של הפעולות הרבות.

בית משפט קמא הוסיף וציין כי בשונה מעניינו של מעורב אחר, בן דוד, שמעצרו הוארך ב-5 ימים, הרי עניינו של העורר דנן הינו חשד של מעשים בליבת הפרשייה.

לפיכך, קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה במלואה והורה על הארכת מעצרו של העורר ב-9 ימים.

בהודעת הערר ובטיעוניו לפני, טען ב"כ העורר כי בית משפט קמא שגה כאשר נעתר לבקשה במלואה, מההחלטה נעדר מימד של פיקוח שהינו חיוני לחקירה. צוין כי לא נקבעה עילת מסוכנות על ידי בית משפט קמא והצורך במעצרו של העורר טמון בפעולות חקירה בלבד.

עוד נטען כי טעה בית משפט קמא כאשר קבע שישנו חשש לשיבוש חקירה כשלא הוצגו ראיות על כך.

בנוסף, נטען כי מאז הדיון בבית משפט קמא, שוחרר מעורב אחר, מר בן דוד, בתנאים מגבילים הגם שבבקשת המעצר הראשונה בעניינו, צוין כי מדובר במי שמעורב בביצוע עבירות באותו חלק המעורב לשאר המעורבים.

לאור חלקו השולי של העורר במיוחס לו, העובדה כי מדובר בעורר צעיר שזהו מעצרו הראשון, אשר בינתיים נחקר ומסר גרסה מפורטת – עותר ב"כ להורות על שחרורו באותם תנאים מגבילים בהם שוחרר בן דוד.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר. ב"כ המשיבה מציין כי מאז הדיון בבית משפט קמא חלה התפתחות בחקירה. הפנה לחומר החקירה, ובו בין היתר חקירתו של העורר מאז הדיון הקודם, במהלכה מסר תשובות מפורטות.

ב"כ המשיבה הפנה למסוכנות שבעבירות המיוחסות לעורר וכן ציין כי בפועל נעשה פיקוח על החקירה על ידי במהלך הדיון היום.

ב"כ המשיבה ציין כי בעניינו של בן דוד, הסתיימה חקירתו בשלב זה והוא שוחרר על פי יוזמה של היחידה החוקרת וכך בכוונתם לעשות כל אימת שיהיה מקום לכך גם בעניינם של אחרים המעורבים בפרשה.

יחד עם זאת, בעניינו של העורר הפנה לפעולות חקירה שסומנו על ידו מתוך פעולות המפורטות במסמך במ/1 יש חשיבות לבצען תוך תקופת מעצרו.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ובעיקר לאחר שעיינתי בחומר החקירה, זה שהונח לפני בית משפט קמא וזה שהתווסף מאז הדיון בבית משפט קמא – שוכנעתי כי לעת הזו דין הערר להידחות.

עיון בחומר החקירה מלמד כי, בצדק קבע בית משפט קמא, את קיומו של חשד סביר למעורבות של העורר בעבירות המיוחסות לו.

אם הדברים היו נכונים בעת הדיון בבית משפט קמא ביום 17.8.11, הם נכונים ביתר שאת היום.

שכן, כפי שציין ב"כ המשיבה, בתיק החקירה חלה התפתחות וניכר כי היחידה החוקרת עושה ככל שניתן לבצע פעולות חקירה רבות שחלקן גם הניבו תוספת לחשדות שהיו קיימים בעת מעצרם של המעורבים.