לביא נ' שמש ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובהעדר התייצבות המבקש לישיבת קדם המשפט של יום 12.12.11, אליה אין מחלוקת כי הוזמן כדין.

רקע

מדובר בתביעה כספית בסך 90,000 ₪, שהגיש המבקש כנגד המשיבים, בגין היעלמות מיטלטלין שונים מדירתו. לטענת התובע, הוא מסר לנתבע 1 לפני כשנתיים מפתחות לדירתו לצורך שמירה עליה, עת נסע המבקש לצפון הארץ לצורך טיפולי עיניים לתקופה של כשנה. לאחר שחזר לדירתו נדהם לגלות כי הנתבע 1 ושני הנתבעים האחרים, ביצעו שיפוץ רשלני בדירתו, שלא היטיב עמה וכי אף נעלמו מיטלטלין שונים מהדירה, כגון מזגנים, טלויזיה, ריהוט סלון, מחשב ודברי ערך אחרים. המבקש מוסיף וטוען כי נעלמה הכניסה המסודרת לביתו.

המשיבים מכחישים את טענות הנתבע. לגרסתם, הם הבעלים ומנהלים של רשת בתי מלון קטנים ובהם מלון "גליליאו", הממוקם בבניין שבו ממוקמת במרתף, דירת המבקש. המשיבים טוענים כי המבקש תבע את המשיב 1 בעבר והתביעה נמחקה משלא שולמה האגרה וכי המבקש התלונן על המשיב 1 במשטרה ובכלל, כי המבקש הנו לגרסתם תובע סדרתי, אשר מנסה להוציא מהם כספים שלא כדין.

ביום 19.9.11 התקיים קדם משפט לפניי. בסיומו, הוריתי על הגשת תצהירי עדות וקבעתי קדם נוסף ליום 12.12.11.

ביום 11.12.11 הגיש המבקש בקשה לקיים את ישיבת קדם המשפט הבאה בדירתו (יובהר כי הבקשה נושאת חותמת נתקבל של יום 8.12.11 וחותמת של הסריקה מיום 11.12.11 וכאמור הוקלדה לתיק האלקטרוני רק ביום 11.12.11). ביום 12.12.11, לא התייצב המבקש לדיון. לבקשת המשיבים, נתתי פסק דין בהעדר התייצבות כנגד המבקש. לאחר הדיון נתתי החלטה בבקשת המבקש לקיום ביקור במקום, המפנה אותו לפרוטוקול הדיון.

ביום 8.1.12 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, הוא סיכם עם המשיבים כי הקדם יתקיים בביתו ואלה אף אישרו בפניו כי בית המשפט מסכים לכך, אולם הוא נדהם לגלות כי התקיים משפט בהעדרו. המשיבים הגיבו לבקשה וטענו כי לא היו דברים מעולם וכי המבקש מעולם לא שוחח עמם. כמו כן, נטען כי אין לתביעה כל סיכוי על רקע תצהיר העדות של המבקש וכי המבקש לא הראה סיבה אמיתית לאי התייצבותו. בתשובת המבקש טען האחרון (לצד התייחסות בלתי רלבנטית להחלטת הפסלות של המותב הקודם שדן בתיק זה ולצד הכפשות של המשיבים ובא כוחם), כי ימים לפני הדיון הסכימו המשיבים ובא כוחם לקיים את הדיון בבית המבקש והבטיחו שהשופט יגיע, אולם ביום הדיון ולמרות התחייבותם להודיע אם השופט מסכים להסכמת הצדדים, הטלפון לא הגיע ואז מיהר המבקש לאולם בית המשפט ומצא כי ניתן פסק דין כנגדו.

דיון

ההלכה הנה כי במסגרת בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות אשר ניתן במעמד צד אחד כנגד תובע, בית המשפט יבחן את סיבת המחדל ואת סיכויי התביעה, כאשר ישנה אמנם חשיבות רבה יותר לסיכויי התביעה.

ראה בש"א (ת"א) 10327/09 גאזי עוביד נ' עומר דעסאן עבד אלקאדר (פורסם בנבו) שם נקבע – "באופן קונקרטי לגבי ביטול פסק דין שניתן מפאת אי התייצבות לדיון, נקבע בע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2/2/09)- "לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו למשל: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(ז)(3) 431 (1983); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל (10.7.01); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (30.11.00); רע"א 8036/01 סוכנות ימית ישראלית נ' MALMED MARITIME (2.1.02); רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (1.10.02)".

עם זאת, תובע אשר יימצא כמי שאי התייצבותו לא הייתה מוצדקת ואף נבעה כתוצאה מזלזול בהליך המשפטי, בקשתו לביטול פסק הדין עלולה להידחות.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שנמצא בתיק, אין בידי לקבל את גרסת המבקש באשר לסיבת המחדל. ראשית, הבקשה של המבקש לא נתמכה בתצהיר כנדרש לתמיכה בטענות העובדתיות שלו, שלפיהן סיכם עם המשיבים ובא כוחם על ביקור במקום וכי עקב כך לא הגיע לדיון. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף. שנית כל, אם הייתה הסכמה כאמור ונאמר למבקש על ידי עו"ד סרוק או המשיבים כי גם בית המשפט הסכים לכך, מדוע ראה המבקש צורך להגיש בקשה לבית המשפט בנושא זה? מדוע לא ציין המבקש בבקשתו הנ"ל את הסכמת המשיבים לבקשה? אין כל הסבר בפי המבקש לשאלות אלה.

זאת ועוד: קיימת סתירה מהותית בגרסת המבקש. בבקשה טען המבקש כי המשיבים אמרו לו שבית המשפט הסכים לקיים ביקור במקום ואילו בתשובה לתגובה טען כי המשיבים היו אמורים להודיע לו ביום הדיון, אם השופט מסכים לקיום הביקור במקום אם לאו וכאמור, כל הטענות העובדתיות הנ"ל לא נתמכו בתצהיר. למען הסר ספק, יובהר כי מותב זה מעולם לא נדרש לפני הבקשה מיום 11.12.11 לקיים ביקור במקום ובוודאי לא נתן את הסכמתו לכך.

למעלה מן הדרוש, יצוין כי לא היה כל מקום בכל מקרה להגיש בקשה לביקור במקום בתביעה הנוכחית. לצורך הכרעה בשני העניינים העיקריים שעומדים לדיון, אין צורך בביקור כאמור (שאלת האחריות של הנתבעים, היינו האם הם אלה אשר העלימו הם את מיטלטלי התובע או שיפצו את דירתו וכן שאלת הנזק, היינו שוויים של מיטלטלי הנתבע האמורים). כידוע, ביקור במקום הנו דבר חריג ביותר ולא נעשה כעניין שבשגרה, גם לא בתביעות ליקויי בנייה.

מכל מקום, משלא קיבל המבקש החלטה של בית המשפט בבקשתו לקיום ביקור במקום ולא שמע דבר מאת המשיבים, כפי שהוא עצמו מודה בתשובתו, מובן כי היה עליו להתייצב לדיון (ראה בר"ע (חי') 3346/08 מסארווה נביל פאוזי נ' יונס חפיזה ע. אלהאדיאין (פורסם בנבו), שם נקבע בנסיבות דומות כך – "המבקש ובא כוחו עשו דין לעצמם וגרמו לביטולה של ישיבת הוכחות במודע ומבלי שניתנה החלטה בבקשתם לדחיית מועד הדיון, בקשה שנתקבלה בבוקר הדיון. אין ממש בנימוקי המבקש ובא כוחו לאי הופעתם לדיון, וכל עוד לא ניתנה החלטה הדוחה את הדיון, היה עליהם להופיע במועד שנקבע".

בנסיבות אלה ועל רקע הסתירה הנזכרת לעיל בגרסת המבקש ובהעדר תצהיר ומשאין ספק כי חרף אי קבלת החלטה בבקשתו בחר המבקש שלא להתייצב לדיון, אין לי אלא להסיק כי התנהלות המבקש נגועה בזלזול בהליך המשפטי ולא נבעה מטעות בתם לב, מצירוף מקרים אומלל או מאי הבנה.

באשר לסיכויי התביעה, סבורני כי אלה נמוכים ביותר. התביעה הנה בגין נזק נטען שגרמו המשיבים בכך שהעלימו את מיטלטלי המבקש בשנת 2008, אולם לתמיכה בשיעור הנזק, שהועמד בתביעה על סך 90,000 ש"ח, צירף המבקש חוות דעת שמאית משנת 1993. אם לא די בכך, חוות הדעת שבקושי ניתן לקרוא אותה, נוגעת, כך נראה, לשווי המקרקעין ולא לשווי מיטלטלין בדירה ובוודאי לא לשווי המיטלטלין אותו תובע המבקש בתביעתו. המבקש לא נתן ולו הערכה משלו לכל אחד מפריטי המיטלטלין שנעלמו ולא נתן תיאור מדויק שלהם. המבקש גם לא הגיש חוות דעת הנדסית או שמאית או לגבי השינוי שבובע בכניסה לדירתו וגם לא נתן תיאור מדויק של עניין זה והוא הדין לגבי השיפוץ הנטען בדירתו שנעשה כביכול. לא הוצגו ולו תמונות של דירתו. המבקש צירף לתצהירו מכתב של אחד בשם איליה קיקירוב, המבצע תיקונים בדירת המבקש. קיקירוב מאשר במכתבו כי האמור בתצהיר המבקש ובחוות הדעת הנו אמת. לבד מכך שבמכתב הנ"ל אין כל עדות לגבי מי העלים את מיטלטלי המבקש וכי מדובר במכתב כללי ובלתי מפורט שלא יכול להוות ולו ראיה מינימאלית לנזק הנטען, הרי שלא הוגש תצהיר כדין של אותו קיקירוב, אלא רק מכתב שלו, וזאת חרף החלטתי להגשת תצהירי עדות של כל העדים.

זאת ועוד: במקום לצרף את כל ראיותיו עד למועד שנקבע בהחלטתי ולמרות שטען המבקש בקדם המשפט מחודש ספטמבר, לאחר שגם הסבתי תשומת ליבו לצורך בהבאת חוות דעת שמאית על המיטלטלין, כי בידיו חוות דעת שמאית רלוונטית, עדים רבים, קבלות על מזגנים וכו', בחר המבקש שלא להביא ראיות אלה ועוד ציין בתצהירו כי בכוונתו להגיש בעתיד תצהירים נוספים, למרות שכאמור, המועד להגשת כל הראיות בתצהירי עדות נקבע עד ליום 1.11.11.

המשיבים מנגד הגישו תצהירים שבהם הכחישו מכל וכל את טענות המבקש.