לביא נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

פסק הדין מתייחס לשני עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957, של אח ואחות, אשר אוחדו בתחילה לבקשת בא כוחם, בהמשך, משלא הופיע לדיון אחד העוררים, התבקש לשמעם בנפרד. בסופו של דבר העוררת לביא פנינה העידה בערר שלה ובערר של אחיה ובא כוח העוררים ביקש לאמץ בשני התיקים את העדויות של שני האחים. מדובר באותה מסכת עובדות ובאותן ראיות ולכן מצאנו לנכון לשוב ולאחד את העררים.

גרסת העוררת לביא פנינה –

נולדה בטריפולי בלוב בשנת 1939, שם גרה משפחתה בזמן כניסת הגרמנים ללוב. לטענת העוררת הוריה ברחו מהעיר עם ילדיהם מפחד הגרמנים.

בהצהרתה בפני הרשות אמרה כי ההורים חששו לגורל ילדיהם ולכן ברחו לכפרים ערביים כדי להסתתר. העוררת תיארה בצבעים קודרים את התנאים הבלתי אנושיים ששררו בכפרים והסבל הרב שעבר על משפחתה.

בעדותה בפני הוועדה הוסיפה וטענה כי הפחד של הוריה נבע, בין השאר, מכך שדודתה, אחות אביה, הוגלתה מלוב והוריה חששו מגורל דומה. לימים התברר לה כי הדודה ומשפחתה נשלחו למחנה ריכוז בגרמניה.

העוררת טוענת כי מי שכתב עבורה את התביעה, טעה ולא כתב פרטים אלה למרות שהעוררת ציינה אותם כבר בעת מילוי ההצהרה.

כמו כן ציינה כי בשל גילה הרך, ילידת 1939, כל דבריה מתבססים על סיפורי הוריה.

גרסת העורר רפאל סרוסי –

העורר הינו יליד 1936. בהצהרתו אמר כי הגרמנים איימו על חייהם ולכן ברחו מטריפולי לכפרים ושם חיו בתנאים קשים ובפחד מתמיד מפני הגרמנים.

בעדותו בפנינו נזכר העורר בפרטים מהותיים שלא בא זכרם בהצהרתו ו/או בדברי אחותו ובחלקם אף סותרים דבריה;

- הגרמנים חשקו באימו ולכן החביאו אותה במחצלת.

דודתו נלקחה ע"י הגרמנים.

אביו נלקח למחנה עבודה בג'אדו.

לדברי העורר שכח לציין עובדות אלה בהצהרה.

דיון

א. יש להאמין לעוררים כי הוריהם ברחו עמם מטריפולי בשל הפחד שנפל על כלל יהודי טריפולי מפני הגרמנים ומפני ההפגזות, אך לא די בכך לביסוס עילת נרדפות. הסיבות האחרות לבריחה כמפורט לעיל, נזכרו ע"י העוררים לראשונה בעדויותיהם ואיננו מקבלים את ההסברים שניתנו לכבישת העדויות.

ב. לא ניתן להתעלם מהסתירה הבולטת בעדויות האחים בנוגע לאב; העורר טוען בנחרצות כי אביו נלקח למחנה עבודה בג'אדו ואילו האחות מספרת שנדד עמם בכפרים.

ג. לאור העדויות הכבושות של העוררים והסתירה בדבריהם, לא נוכל לאמץ את הגרסאות המאוחרות שלהם והתוצאה היא שאנו דוחים את שני העררים.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.