לביא נ' מצה ואח'

פסק דין

לפני תביעת התובע כנגד הנתבעות, יחד ולחוד, לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים. התאונה אירעה ביום 18.2.09 בפתח-תקווה.

לטענת התובע, הוא החל בביצוע פנית פרסה במקום מותר. לדבריו, בעת שהחל בביצוע הפניה, הכביש היה פנוי ולא היתה מניעה להשלימה. אלא שבשלב זה הגיע מולו רכב אשר ביקש לבצע פניה ימינה לנתיב אליו התכוון התובע לפנות. על מנת לאפשר לרכב זה להשלים את הפניה, עצר התובע, לדבריו, בטרם השלים את הפניה, תוך שרכבו כבר נמצא כולו בנתיב הנגדי ועומד באלכסון . בשלב זה הגיעה הנתבעת מהנתיב הנגדי ופגעה ברכב התובע תוך שפינה ימנית קדמית של רכבה פוגעת בפינה ימנית אחורית של רכב התובע.

הנתבעת טוענת כי נסעה ישר בנתיבה כאשר התובע חסם אותו לפתע אגב ביצוע פנית פרסה ועצירה בתוך הצומת על מנת לאפשר לרכב אחר לפנות בו, וכך גרם לתאונה.

לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את הראיות, סבורני כי דין התביעה להידחות.

על המבקש לבצע פנית פרסה מוטלת החובה לעצור טרם ביצוע הפניה ולוודא היטב כי אכן כל נתיבי הצומת פנויים באופן המאפשר את ביצוע הפניה ואת השלמתה בבטחון מלא. קל וחומר, כאשר הוכח כי במקום ממנו פנה התובע ניצב תמרור משולש מסוג "האט ותן זכות קדימה". ברי כי לנתבעת היתה זכות הקדימה למעבר בצומת, בהגיעה בנסיעה ישרה בנתיב. מתוך דברי התובע עצמו ברי כי התובע החל לבצע את פנית הפרסה בלא לבדוק היטב את התנועה בנתיבי הצומת. כך, לא בדק את הנתיב הנגדי כדבעי, שכן ברי מעצם התרחשות התאונה כי הנתבעת נסעה בו, ולעניין זה אני מקבלת את עדותה לפיה הגיעה למקום בנסיעה ישרה בנתיב ולא פנתה אליו קרוב למקום התאונה, כפי ששיער התובע. התרשמותי היא, כי למעשה הבחין התובע ברכב הנתבעת מתקרב בנתיב הנגדי, אך העריך כי יוכל להשלים את הפניה במהירות בטרם תגיע הנתבעת אל הצומת. אלא שלא הבחין ברכב הנוסף המגיע משמאל ולא לקח בחשבון כי בעטיו לא יוכל להשלים את הפניה כפי שתכנן ויאלץ לעצור במהלכה תוך חסימת נתיב הנסיעה של הנתבעת. , ברי, כי אילו היה התובע בוחן היטב את הצומת, היה מבחין באותו רכב מגיע ומבקש לפנות, שכן הדבר אירע באותו זמן בו החל התובע בביצוע הפניה. הנתבעת העידה, כי כאשר הבחינה ברכב התובע חוסם את נתיבה בעת שהתקרבה לצומת, ניסתה לסטות שמאלה על מנת למנוע את התאונה, אך לא הצליחה למנוע את ההתנגשות. מיקום הפגיעות ברכב תומך בעדותה זו. אני באה לכלל דעה כי כאשר התובע החל בפניה חלף עצירה במקום טרם הפניה ומתן זכות קדימה לרכב זו כמו גם לרכב הנתבעת, פעל בחוסר זהירות ובניגוד לתקנות, ובשל כך נגרמה התאונה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעות, יחד ולחוד, הוצאות בסך של 500 ₪.

ניתן היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: