לביא נ' דבוש

פסק דין

לפני תביעה על סך 1,200 ₪ שעניינה חיוב בגין דמי ביטול הזמנת חדר אירוח.

טענות התובעת

לטענת התובעת, ביום 19.03.2013 (להלן: יום ההזמנה הנטענת) התקשרה אליה בתה של הנתבעת והזמינה ממנה חדר אירוח עבור הנתבעת ליום 29.3.2013. נטען כי בשיחה עם הנתבעת, אישרה הנתבעת את ההזמנה ונשלח לה טופס הזמנה לבקשתה. ביום 28.03.2013 – יום לפני יום האירוח המיועד – התקשר אל התובעת אדם אשר הזדהה כאחי הנתבעת ומסר כי נבצר מהנתבעת להגיע לאירוח. התובעת הבהירה כי אם לתובעת לא יהיו אורחים חלופיים עד שעות הבוקר של יום האירוח המיועד, היא תגבה דמי ביטול מהנתבעת. נערכו מספר שיחות טלפון מטעם הנתבעת בהן התבקש לא לגבות דמי ביטול. בסופו של דבר ניסתה התובעת לגבות דמי ביטול באמצעות כרטיס האשראי של התובעת אך החיוב לא כובד בידי חברת האשראי. כאשר ביקשה התובעת לקבל מהנתבעת פרטים של כרטיס אשראי אחר, הכחישה הנתבעת שהמגעים בין הצדדים הבשילו לכדי הזמנה, אך הציעה לשלם לתובעת סך של 200 ₪.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, ביום ההזמנה הנטענת היא עצמה התקשרה לתובעת על מנת להזמין את האירוח. היא מסרה את פרטי כרטיס האשראי לבקשת התובעת, לאחר שזו התחייבה כי לא תעשה בהם שימוש. התובעת שלחה לה הצעת מחיר והסבירה כי על מנת שהזמנה תכנס לתוקף, על הנתבעת לחתום על טופס ההזמנה. הנתבעת מפנה אל טופס ההזמנה, שהעתקו צורף הן לכתב התביעה הן לכתב ההגנה, בו כתוב "הזמנה תכנס לתוקף לאחר החתימה והחזרתה בלבד". לטענת הנתבעת, הואיל וטופס ההזמנה לא נחתם, לא הושלמה ההזמנה ועל כן אין בסיס לחיובה בדמי ביטול. הנתבעת הכחישה שהיא ביקשה לבטל הזמנה, שכן לא הבשילו המגעים לכדי הזמנה. לטענת הנתבעת, ניסיון התובעת לחייב את כרטיס האשראי לא צלח כי באותו בוקר דווח על אובדן אותו כרטיס. הצעת הנתבעת לשלם לתובעת 200 ₪ היתה בגדר הצעת פשרה.

דיון והכרעה

כאמור, טופס ההזמנה שצירפה התובעת לכתב התביעה קובע מפורשות כי הזמנה תכנס לתוקף רק לאחר חתימתה והחזרתה בלבד. בדיון, התובעת עצמה אישרה כי היא בחרה להוסיף תנאי זה לנוסח טופס הזמנה שבו היא מחויבת להשתמש על-פי דין. אין מחלוקת על כך שטופס ההזמנה – אינו חתום.

סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע:

צורת חוזה

חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים.

לאור התנאי שהתובעת הוסיפה לטופס ההזמנה, לפיו ההזמנה "תיכנס לתוקף" לאחר חתימתה והחזרתה "בלבד", ברי כי תנאי זה נועד להציב תנאי מכונן שבלעדיו אין קיום לחוזה העתידי (ראו: גבריאלה שלו דיני חוזים (מהדורה שניה 1995) 285); ת.א. (שלום ת"א) 24459/06 פאסטה פסטה (ישראל) בע"מ נ' ג'וס-טיים בע"מ (6.5.2008)). אלמלא תנאי זה שבכתב בטופס ההזמנה, ייתכן והיה מקום להסיק מעצם העברת פרטי כרטיס האשראי לידי התובעת כי הצדדים התכוונו לכרות חוזה מחייב, לאור טענת התובעת שלא נהוג להעביר פרטי אשראי בשלב הצעת מחיר אלא רק בעת ביצוע הזמנה. דא עקא, התובעת קבעה דרישת צורה ברורה להתקשרות עמה – דרישה אשר לא התקיימה. העברת פרטי כרטיס אשראי אינה מעידה בענייננו על כוונת הצדדים לכרות הזמנה, שכן התובעת ביטאה, בכתב, את כוונתה הברורה והמפורשת לפיה ללא חתימה על ההזמנה, אין חוזה. צדקה הנתבעת בדיון, כאשר הצביעה על כך ששני הצדדים היו רשאים להסתמך על התנאי בענין אי כניסת הזמנה לתוקף ללא חתימה, ובאותה מידה גם התובעת, לו רצתה בכך, היתה יכולה לטעון שלא נכרת חוזה.

ד.סוף דבר

התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 750₪.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: