לביא נ' דאבוש

פסק דין

1.בתיק 12638-11-10 התובע תבע את הנתבע לפיצוי בסכום של 14,094 ₪ בטענה שהתרשל בעבודתו כרצף.

הצדדים הגיעו להסכם במסגרת גישור שקבל תוקף של פסק דין לפיו תערך רשימה מוסכמת של הדרוש לתיקון במרצפות בסלון וכי התובע יבחר בעל מקצור לביצוע התיקון והנתבע יסדיר את התשלום לבעל מקצור תוך שבוע מסיום העבודה. הצדדים נפגשו אך לטענת התובע, הנתבע לא כיבד את הסכם הגישור בכך שהציע תשלום של 3,800 ₪, וטען שאינו מוכן להתעסק עם בעלי מקצוע. לכן התובע הגיש תביעה זו עקב הפרת הסכם הגישור.

התובע עותר לסכומים הבאים:

תיקון הלקויים בסלון 8,400 ₪

מע"מ 1,344 ₪

עוגמת נפש 5,000 ₪.

סה"כ 14,744 ₪.

2.הנתבע בכתב הגנתו טען שלא הוא אלא התובע הפר את הסכם הגישור וכל מטרת התובע היא להוציא מהנתבע כספים ללא כל הצדקה.

בעדותו טען שלתובע דרישות מופרזות, והעבודה של הנתבע בוצעה כהלכה. הנתבע אף טען שלא הציע כסף לסיום הפרשה.

3.באשר למפגש בדירת התובע, באו והעידו שני עדים – אחד מטעם התובע, אדריכל ,מר יהודה יהב, ואחד מטעם הנתבע, הנדסאי חשמל, מר אבינועם סלומי. מר יהב, אשר גם השתתף בגישור, אמר שהמפגש בביתו של התובע "לא צלח, זה התפוצץ על שאריות של הבטן.הליקויים נראים לעין... גם לא הסכימו לבצע את התיקונים על ידי אדם שלישי" (עמ' 1 שורות 17-20).

מר סלומי מסר שהצדדים הסכימו שמר סלומי ומר יהב יעברו על הליקויים והנתבע יתקנם.

"שאלתי את הנתבע למה תיקן אז הנתבע אמר לי שהוא (הכוונה התובע) לא רצה" (עמ' 3 שורה 1).

מר סלומי זכר שהנתבע אכן הציע 3,000 ₪ ועוד 700 – 800 ₪.

4.התובע בעדותו אישר שהנתבע הציע 3,800 ₪ אך הוסיף "אבל אני לא רוצה כסף. אני רוצה שהוא יתקן לי" (עמ' 1 שורה 10).

עולה מכלל הראיות שהנתבע סירב לתקן בעצמו בטענה שהתובע ולא יסתפק ולא יהיה מרוצה ,יהיה מה.

5.החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א. הסדר הגישור קובע שהתיקון יבוצע על ידי בעל מקצוע ולא על ידי הנתבע. לכן דרישת התובע שהנתבע יתקן בעצמו נוגדת את הסדר הגישור.

ב.לאור עמדת התובע, סירובו של הנתבע לבצע את העבודה בעצמו היה סביר ותואם את תנאי ההסדר.

ג.מקובלת עלי דברי התובע ומר סלומי שהנתבע הציע תשלום של 3,800 ₪ לסיום הפרשה.