לביא ואח' נ' גוט ואח'

החלטה

1.ביום 16.6.13 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בהתאם להוראות תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976.

2.המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין בטענה שביום 10.3.13 הגיש לתיק כתב הגנה ובית משפט אישר קבלת כתב ההגנה ביום 14.3.13 בקובעו: "נרשם. יש להציג מקור בדיון". לטענת המבקש בכתב ההגנה מכר את הרכב כ 10 חודשים לפני התאונה ולא היה לו שום קשר לנהג שביצע אותה. ביום 2.7.13 וכאשר הגיע לבית המשפט לדיון נודע לו שניתן כנגדו פסק דין.

3.המשיבים 1 ו 2 (התובעים בתיק) מתנגדים לבקשה כמפורט בתגובתם שהוגשה לבית המשפט.

4.ביום 14.3.13 התקבלה בקשה לתיק מתאריך 10.3.13 (הוקלדה כבקשה מס' 2). בהחלטה מיום 14.3.13 קבע בית המשפט שהבקשה תועבר לתגובת המשיבים ואין בהחלטהז ו בכדי להוות ארכה בהגשת כתב הגנה. ביום 24.3.13 הוגשה תגובה מטעם התובעים וביום 27.3.13 נקבע שהבקשה תידון במעמד הדיון.

5.ביום 13.3.13 הגיש המבקש העתק מזכרון הדברים וביום 14.3.13 ניתנה החלטה כמפורט בבקשת המבקש.

6.הבקשות לא סווגו ככתב הגנה ולא הוקלדו בסל כתבי טענות וכן נקבע בהחלטה מיום 14.3.13 שאין בה בכדי להוות ארכה להגשת כתב הגנה.

7.יתירה מכך, ביום 25.4.13 הוגשה בקשה למתן ארכה בהגשת כתב הגנה וניתנה ארכה עד ליום 28.5.13. כתב הגנה לא הוגש.

8.המבקש הגיש תגובה לתיק שלא סווגה ככתב הגנ, אך המבקש רואה בתגובה ככתב הגנה ויש בתגובה זו טענות לגופו של עניין.

9.איני רואה בהתנהלותו של המבקש שהביאה למתן פסק הדין כמי שמתעלם מדעת מההליך השיפוטי וזאת על אף שלא הוגש כתב הגנה מסודר מטעמו. אין להתעלם מכך שהמבקש אינו מיוצג והתיק מתנהל במסגרת בימ"ש לתביעות קטנות.

10.מעיון בתגובה/כתב ההגנה איני סבור שעסקינן במקרה של "הגנת בדים" וקמה למבקש "הגנה לכאורה".

11.ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת – פחותה בחומרתה – היא השתת הוצאות."

12.בנסיבות אלו ולאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות, הנני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 16.6.13 כנגד המבקש בלבד , חרף התנגדותם של המשיבים 1 ו 2, בכפוף לתשלום הסך של 200 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום יופקד, פסק הדין יבוטל, המזכירות תקבע מועד דיון חדש ותזמן את הצדדים והמזכירות תעביר את הסכום שהופקד למשיבים 1 ו 2/התובעים.

13. במידה והסכום לא יופקד במועד הנקוב לעיל, פסק הדין לא יבוטל.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ג, 19 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: