לביא אוזן נ' כהן ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, ובאסמכתאות שצורפו לה, ובתגובה לה, מצאתי כי בנסיבות מקרה זה אכן מתקיים "טעם מיוחד" כלשון תקנה 528 לתקנות סד"א להארכת המועד להגשת התנגדות המבקשים לביצוע השטרות נשוא הבקשה. אמנם עסקינן באיחור המתפרס על פני למעלה משנה ומחצה, אולם על פניו, איחור זה לא היה מתאפשר אלמלא השיהוי הרב בנקיטת הליכי הוצל"פ על ידי המשיב. כמו כן נמצאה כסבירה בעיני טענת המבקשים כי סברו, כנטען בסעיף 45 לתצהירם, כי מתקיים הסדר לפיו נתנה להם אורכה למשך 30 ימים עד לאחר המצאת חוזה השכירות העומד בבסיס העילה השטרית.

בנוסף לאמור, המדובר בצדדים ישירים לעסקת היסוד, היא עסקת שכירות דירת מגורים, כאשר ההמחאות נשוא הבקשה נתנו בידי המשיב עבור תשלום דמי שכירות.

מתצהיר המבקש ומתצהירו של מר אורן אדרי, אשר צורף לבקשה, עולה כי לכאורה לא זכאי היה המשיב לפרוע חלק מההמחאות אותן פרע, לרבות ההמחאות נשוא הבקשה שבפני, ומכאן כי למבקשים טענת הגנה לכאורית טובה הנתמכת אף בתצהיר אדם נוסף, הוא שוכר הדירה, אשר שכר את הדירה ובא במסגרת חוזה השכירות, בנעלי המבקשים.

3. מהאמור לעיל עולה כי האיחור בהגשת ההתנגדות לביצוע שטרות אינו נובע מזלזול

המבקשים בהליך המשפטי ו/או התעלמות או עצימת עיניים, אלא לכל היותר רשלנות לכאורה, הכרוכה בסיכום בעל פה לעניין אורכה להגשת התנגדות, אשר נתנה למבקשים, בגינה נוצרה אי הבנה לעניין ההמתנה להמצאת העתק חוזה השכירות האמור, ולחילופין נובע מאמון המבקשים במשיב, בה בעת התחלף ב"כ של המשיב, אשר לא היה מודע לתכתובת קודמת עם עו"ד ברדה, ב"כ דאז של המבקשים.

4.הנני סבור כי חסימת דרכם של המבקשים בפני בית המשפט, בנסיבות אלה, תהא תוצאה קשה מזו אשר תהא באם תתקבל הבקשה להארכת המועד ועניינם של הצדדים יבוא לדיון לגופו של עניין, כאשר למשיב אשר בלאו הכי המתין למעלה מ-6 שנים בנקיטת הליכי הגביה, לא ייגרם נזק אשר אינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות בתום ההליך.

5. מכל המקובץ עולה כי במאזן האינטרסים שבין הצדדים גוברת זכותם של המבקשים לקבל את יומם בפני בית המשפט, אל מול ההכבדה אשר תחול על המשיב בגין דחיית המועד בגביית תמורת ההמחאות נשוא הבקשה.

לאור האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטרות נשוא הבקשה.

הליכי ההוצל"פ כנגד המבקשים יעוכבו עד למתן החלטה אחרת.

6. באשר לעתירת המבקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בבאר שבע, לא מצאתי כל טעם להיעתר לה, בהינתן כי הליכי הגביה נשוא בקשה זו החלו בלשכת ההוצל"פ בדימונה, ובהתאם לכך הובאה הבקשה דנן בפני מוטב זה.

מבחינת הסמכות המקומית, בית משפט השלום בבאר-שבע ובית משפט השלום דימונה – חד המה, לפיכך משהחלו ההליכים בפני בית משפט זה כאמור, נדרשים נימוקים כבדי משקל לצורך, העברת הדיון ובאי נוחות מסויימת הנגרמת למי מהצדדים, לא די.

לאור האמור, הבקשה להעברת הדיון נדחית בזה.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב, לרבות שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו, בסך 1,500 ₪, בצירוף מע"מ, אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תקבע מועד לדיון בהתנגדות, בהתאם ליומן בית המשפט.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: