לב נ' א. פ. א. י. (1932) אגודה שיתופית לפירות ארץ ישראל בע"מ

פסק דין

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר על סכום של 40,935 ₪.

התביעה מתייחסת לשני הסכמים, שנוגעים לשיווק פרי הדר משני זנים, זן "ראשון" וזן "נובה".

בקשר לזן "ראשון", טוען התובע, כי ביום 3/10/04 התקשר עם הנתבעת בהסכם שעל פיו התחייבה הנתבעת לרכוש יבול מחלקותיו. לטענתו, לא שילמה לו הנתבעת את כל המגיע לו בגין ההסכם, ונותרה חייבת לו בגין הסכם זה סך ששוויו ביום הגשת התביעה הוא 30,706 ₪.

בקשר לזן "נובה" טוען התובע כי בינו ובין הנתבעת היה הסכם משגור (קונסיגנציה), ועל פיו התחייבה הנתבעת לשווק את הסחורה שתקבל ממנו באופן שרווחיו יהיו גבוהים ככל האפשר. לטענתו, בפועל, שיווקה הנתבעת את הפרי בסכום נמוך מאוד ומאוחר יותר הודיעה על הפסקת ההתקשרות והתובע פנה לחברה אחרת, חברת "מהדרין".

אז התברר לו, לטענתו, כי עבור שיווק פרי, זהה לזה שנשלח לנתבעת, קיבל מחברת מהדרין סכום גבוה יותר ולפיכך הוא טוען כי הנתבעת הפרה את ההסכם ולחילופין התרשלה כלפיו והיא חייבת לפצות אותו בגין הנזק שנגרם לו. בגין הפרי מהזן הזה, טוען התובע, כי נגרם לו נזק בסכום של 10,229 ₪.

התובע טוען כי את הסכומים המגיעים לו בגין ההסכם הראשון, היה על הנתבעת לשלם לו עד ליום 1/3/05 ולפיכך טרם התיישנה התביעה שהגיש בעניין הזה, תביעה שהוגשה ביום 28.2.12.

לעניין ההסכם השני, הפרי מזן נובה, טוען התובע כי הנתבעת צריכה היתה לשלם לו עד ליום 1/5/05 וגם בעניין הזה לא התיישנה לכן התביעה.

לאחר ששמעתי את כל טענות הצדדים ואת העדים ועיינתי בסיכומים הכתובים שהגישו הצדדים, אני מחליטה לדחות את התביעה על כל חלקיה.

לעניין ההסכם הראשון –

בעניין זה טען התובע, כאמור, כי הנתבעת היתה אמורה לשלם לו עד ליום 1.3.05 ולכן התביעה בעניין הזה לא התיישנה ביום הגשתה.

אני דוחה את טענות התובע בעניין הזה.

הטענה שהעלה התובע בעניין הזה נותרה בגדר טענה בעלמא, שהתובע לא הציג דבר לביסוסה למעט מכתב בא כוחו מיום 6.9.06 (ת/1). עיון במכתב זה מגלה כי אין בו כל התייחסות למועד שכביכול נקבע לתשלום.

אמנם, התאריך 1.3.05 מוזכר באותו מכתב (בסעיף 5), אך אין בכך כדי ללמד על המועד שהיה קבוע לתשלום על פי ההסכם בין הצדדים.

ב"כ התובע טוען באותו מכתב "בפועל שילמתם למרשי עד היום סך 26,650 ₪ כך שהיתרה לתשלום היא 20,396.50 ₪ נכון ליום 1.3.05." (סעיף 5 למכתב ת/1).

לא ניתן ללמוד מניסוח זה כי המועד שבו הסכימו הצדדים כי יבוצע התשלום לתובע היה 1.3.05, ולמעשה אין במכתב כל הסבר מדוע נעשה החישוב דווקא נכון ליום 1.3.05 ולא למועד אחר.

מעבר לאמור באותו מכתב, לא עלה בידי התובע להניח כל תשתית עובדתית וראייתית לטענתו, לפיה הנתבעת התחייבה לשלם לו עד ליום 1.3.05.

למעשה, כשנשאל התובע מתי סיפק את הסחורה ומתי בוצע התשלום עבורה, לא ידע להשיב כלל (עמ' 6 שו' 8-19).

התובע גם לא צרף את החשבונות שקיבל בנוגע לפרי מזן "ראשון" (נשוא התביעה) וצרף רק את חלקם (עמ' 6 שו' 26).

לעומת זאת, בחשבונות התוצרת שהוגשו על ידי הנתבעת (נספח 1 לכתב ההגנה) מצויין המועד לתשלום כל אחד ואחד מהחשבונות.